החלטה בתיק ברע 682/05

1.         המשיב תבע את המבקש בבימ"ש לתביעות קטנות באשדוד [ביום 6.7.04] לתשלום הסכום של 9270 ש"ח, וזאת בגין דמי שכירות שלא שילם לו עבור דירה ששכר ממנו במושב שתולים.

עפ"י הנטען בתביעה, התובע השכיר הדירה למשיב החל מיום 1.7.01 ועד ליום 30.3.03 תמורת שכר דירה חודשי שווה ערך ל-300 דולר, וכן 200 ש"ח עבור מסים ו-200 ש"ח נוספים עבור חשמל.

התובע צירף לכתב התביעה את פירוט תשלומי הנתבע משך כל תקופת השכירות, ולטענתו נותר הנתבע חייב לו סכום כולל של 9270 ש"ח.

הנתבע בכתב הגנתו טען כי לא נותר חייב סכום כלשהו לתובע, וכי לא הוסכם שבנוסף לשכר הדירה ישלם 400 ש"ח נוספים מדי חודש אלא 100 ש"ח בלבד.

שני הצדדים העידו בפני בימ"ש קמא, ולא חלקו על כך כי התובע לא הוציא קבלות, כי חלק מתשלומי הנתבע היו במזומן וחלקם בכרטיס אשראי.

הנתבע בעדותו אישר כי אכן היו לו בתקופת השכירות "בעיות של הוצל"פ כי הייתי בגירושין, לא יכולתי להוציא כסף מהבנק".

הוא הוסיף וטען בעדותו, כי סכום של 10,000 ש"ח מתשלומי השכירות, שילם במזומן לאשת התובע.

נוכח עדות זו, דחה בימ"ש קמא את המשך הדיון לישיבה נוספת שאליה תזומן לעדות אשת התובע.

            במועד הנדחה [5.6.05] לא הופיע הנתבע לדיון.

אשת התובע שזומנה להעיד העידה בפני ביהמ"ש [בהעדר הנתבע], "כי הנתבע אף פעם לא מסר לי כסף. אף פעם הוא לא שילם לי את דמי השכירות, הוא תמיד נתן לבעלי".

            בתום אותה ישיבה החליטה השופטת קמא לדחות המשך הדיון לצורך כתיבת פסק הדין.

בטרם ניתן פסק הדין, פנה הנתבע ביום 5.6.05 לבימ"ש קמא, התנצל על אי התייצבותו לישיבת 5.6.05 הנ"ל וביקש לקבוע תאריך דיון נוסף.

2.         ביום 19.6.05 החליטה השופטת קמא באותה בקשה כי "הפרוטוקול [של ישיבת 5.6.05] יועבר לעיון הנתבע אשר יודיע לאור עדות העדה שלו [הדגשה במקור] - האם הוא עומד על קיום עוד דיון. לתגובתו תוך 10 ימים". 

עפ"י אישור המסירה שבתיק בימ"ש קמא, נמסרה אותה החלטה לידי הנתבע ביום 23.6.05, אולם לא הוגשה כל תגובה על ידו.

            ביום 14.9.05 ניתן פסק הדין ובו התקבלה התביעה במלואה.

3.         בבקשה זו שבפני עותר המבקש למתן רשות ערעור כנגד פסק הדין.

בנימוקי הבקשה [שהוגשה ע"י עו"ד מטעם המבקש], טוען הוא כי משלא הציג התובע בפני בימ"ש קמא הסכם שכירות או קבלות כלשהן לעניין התשלומים - דין היה שתידחה התביעה.

עוד טוען הוא כי התובע לא הוכיח את טענתו, לפיה מעבר לתשלום שכר הדירה החודשי המוסכם בסך 300 דולר התחייב הנתבע לשלם 400 ש"ח נוספים עבור מסים, חשמל ומים.

4.         לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובתיק בימ"ש קמא, החלטתי לדחות הבקשה מבלי לבקשת את תגובת המשיב.