החלטה בתיק ברע 673/07

1.         זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (דמ 7121/06; השופטת אריאלה גילצר-כץ), בו נדחתה תביעתו של המבקש כנגד המשיב לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פידיון חופשה שנתית, דמי חגים והוצאות נסיעה. בנוסף, נדחתה התביעה שכנגד שהגיש המשיב כנגד המבקש. בקשת רשות הערעור סבה על קביעת בית הדין האזורי, לפיה אין המבקש זכאי לפיצויי פיטורים, כיוון שהתפטרותו מעבודתו אצל המשיב לא נבעה מהרעה מוחשית בתנאי העבודה.

2.         המבקש, מנהל חשבונות במקצועו, החל לעבוד אצל המשיב שבבעלותו משרד רואי חשבון החל מיום 8.3.2004. במועד בו החל המבקש לעבוד, החזיק המשיב משרד בתל אביב. לטענת המבקש, במהלך חודש פברואר 2006 החליט המשיב באופן חד צדדי להעביר את משרדו למודיעין, פעולה שהרעה באופן ממשי את תנאי עבודתו, כיוון שחייבה אותו להשתמש בארבעה קווי אוטובוס על מנת להגיע למענו החדש של המשיב. זאת ועוד זאת. בעוד שמשך הנסיעה ממקום מגוריו (בני ברק) למקום העבודה הקודם ארך כארבעים דקות, משך הנסיעה בין מקום מגוריו למען החדש ארך כשעתיים וחצי. לשיטת המבקש, נסיבות אלה מהוות הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ומזכות אותו בפיצויי פיטורים מכוח ההוראה הקבועה בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963.

3.         המשיב טען מאידך, כי הגם שהעביר את מרכז פעילותו למשרד במודיעין נותר המשרד בתל אביב פעיל, ולכן נדרשה עבודתו של המבקש במשרד זה חרף המעבר למשרד במודיעין. עוד טען המשיב, כי ככל שנדרשה הגעתו של המבקש למשרד במודיעין הסכים לשלם לו את הוצאות הנסיעה וכן לשלם לו עבור זמן הנסיעה למודיעין וממנה.

            יוער, כי המבקש שלל מכל וכל את גרסת המשיב, לפיה נותר המשרד בתל אביב פעיל וטען כי בימים 20.3.2006 - 19 הורה לו המשיב לארוז את תכולת המשרד וזו הועברה למשרד במודיעין. המבקש הוסיף וטען כי קודם לכן העביר המשיב את המחשב שהיה במשרד בתל אביב למשרד במודיעין.

5.         בית הדין האזורי ביכר את עדותו של המשיב, וקבע כי למשיב היו לקוחות רבים מאזור תל אביב, בגינם נותר המשרד בתל אביב פעיל. עוד קבע בית הדין האזורי כי המשיב חפץ בהמשך העסקתו של המשיב בתל אביב, וכי משהציע המשיב תשלום מלא עבור הוצאות הנסיעה למודיעין וזמן הנסיעה אין לראות בהתפטרותו התפטרות הנובעת מהרעה מוחשית בתנאי העבודה. בנסיבות אלה, המבקש אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. יתר תביעותיו של המבקש לתשלום פידיון חופשה שנתית, דמי חגים והוצאות נסיעה נדחו אף הן.

6.         בבקשה שבפני טען המבקש כי בית הדין האזורי התעלם מעדותה של הגב' רוזנה בורג (להלן - הגב' בורג) שותפה במשרד רואי חשבון שבתחומו שכר המשיב את החדרים ששמשו כמשרדו בתל אביב, לפיה החליט המשיב לפנות בסוף חודש פברואר את משרדו בתל אביב. המבקש חזר גם על הטענה כי בשל המעבר נזקק לארבעה קווי אוטובס, נתון שהאריך מאוד את זמן הנסיעה למשרד במודיעין, ומשכך זכאי הוא לפיצויי פיטורים.

7.         לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה אני מחליט כי אין מקום ליתן רשות ערעור. המחלוקת הנטושה בין הצדדים היא  מחלוקת עובדתית - האם הועברו כל עסקיו של המשיב לתל אביב או שמא נותר המשרד בתל אביב פעיל. בהקשר זה קבע בית הדין האזורי כי שוכנע כי המשרד בתל אביב נותר פעיל, וכי המשיב חפץ בהמשך העסקתו של המבקש במשרד. מסקנה זו של בית הדין האזורי היא מסקנה עובדתית, בה, ככלל, לא תתערב ערכאת הערעור. מן הראוי לציין בהקשר זה כי מסקנה זו נתמכת בחומר הראיות, שכן מעדותה של הגב' בורג ממנה מבקש המבקש להיבנות עולה כי גם לאחר פינוי המשרד על ידי המשיב עדיין המשיך להגיע למשרד חומר שנשלח על ידי גורמים שונים והמשיב אף השתמש במשרד לצורך ניהול ישיבות. משאלו הם פני הדברים, אין מקום להתערב במסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי.  בנסיבות אלה וכאשר שוכנעתי כי המשרד בתל אביב המשיך להיות פעיל ועבודתו של המבקש התבקשה בו, אין צורך להכריע בשאלה, האם במקרה הנוכחי העתקת חלק מפעילות המשרד למודיעין שחייבה את המבקש להשתמש במספר אוטובוסים גדול יותר והגדילה את זמן נסיעתו מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. די בכך שמחומר הראיות עולה, כי המבקש יכול היה להמשיך לעבוד בתל אביב, ולא היה חייב לעבור לעבוד במודיעין. מכל מקום, המבקש יכול היה לפחות לנסות ללכת בדרך זו לפני שהתפטר.

8.         סוף דבר - לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' טבת, תשס"ח (12 דצמבר 2007) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: