החלטה בתיק ברע 656/05

1.         לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיהן, בתיק בימ"ש קמא ובטענות הצדדים בישיבת 15.12.05 - איני מוצא מקום להיענות לבקשה וליתן רשות לערער על החלטת בימ"ש קמא [כב' השופטת ר. בהט] מיום 12.7.05.

בפסק הדין שניתן ע"י בימ"ש זה, בע"א 1054/04, הוחלט על החזרת הדיון לבימ"ש קמא לעניינים הבאים:

א.         השלמת פסק הדין לעניין השאלה האם שלחה המשיבה [הנתבעת] אל המבקשים [התובעים] את המכתב מיום 3.2.99, והאם ראויה היתה הדירה לאכלוס באותו היום.

ב.         השלמת פסק הדין על דרך הנמקתו לעניין טענת המשיבה כי המבקשים לא קיבלו החזקה בדירה במועד הנ"ל - עקב כך שלא היו מסוגלים לשלם את יתרת מחיר הדירה.

בשני נושאים אלה הורה בימ"ש זה [בפסה"ד שבערעור] על החזרת הדיון לבימ"ש קמא "על מנת להשלים את פסקי הדין".

עוד הוסיף פסק הדין שבערעור וקבע, כי "ביהמ"ש יהיה רשאי לשקול שמיעת ראיות נוספות ושמיעת טיעוני הצדדים בעניין זה".

2.         בהחלטתה מיום 12.7.05 איפשרה השופטת קמא לצדדים להגיש תוך 15 ימים תצהירים לעניין משלוח המכתב הנטען [מיום 3.2.99], ולהגיש לאחר מכן סיכומיהם לעניין זה.

אשר להבאת ראיות נוספות, מעבר לעניין המכתב הנ"ל, קבעה השופטת קמא - כי אלו אינן נדרשות "להשלמת פסק הדין כאמור בפסק דינו [בערעור] של ביהמ"ש המחוזי".

לטעמי, קטע זה מהחלטת בימ"ש קמא עולה בקנה אחד עם ההוראות שנקבעו לאותו עניין בפסק הדין שבערעור.

המבקשים [התובעים] הביאו מלכתחילה בפני בימ"ש קמא את מלוא ראיותיהם לעילות התביעה הנטענות על ידם, ועיקרית שבהן, טענתם כי הדירה לא היתה ראויה לאיכלוס במועדים הנטענים על ידם בכתב התביעה.

פסק הדין שבערעור לא קבע, ולא התיימר לקבוע, מתן אפשרות ל"מקצה שיפורים" ראייתי על דרך פתיחת פרשת הראיות לאחר שזו נסתיימה.

הגיונו היסודי של פסק הדין שבערעור הינו כי פסק דינו של בימ"ש קמא לא נימק כדבעי חלק ממסקנותיו - ולצורך כך הוחזר אליו הדיון "להשלמת פסק הדין".

אכן, בפסק הדין שבערעור נקבע כי בימ"ש קמא "רשאי יהיה לשקול שמיעת ראיות נוספות..." - אולם הדברים אינם יוצא מידי פשוטם ולא מצאתי שגגה כלשהי בהחלטת בימ"ש קמא, נשוא בקשה זו, לעניין מידת הפרשנות הראויה והנכונה לאותה הוראה שבפסה"ד.

3.         זאת ועוד. בדיון שנערך בבקשה זו, ביום 15.12.05, השיב ב"כ המבקשים [התובעים] לשאלת ביהמ"ש כי הראיות הנוספות שהוא ישקול הגשתן - אם תבוטל החלטת בימ"ש קמא - יהיו בהעדת מתקין דודי השמש בדבר אי הימצאות דוד שמש בחודש פברואר 1999, וכן עדות של "השיפוצניק" בדבר השיפוצים שבוצעו ע"י המבקשים בדירה - חודשים מספר לאחר מתן פסה"ד בבימ"ש קמא.

אין מקום כלשהו להתרת ראיות נוספות אלה בשלב זה, ואין הדבר משתמע כל עיקר מפסה"ד שבערעור.

אשר להימצאות או אי הימצאות דוד שמש בפברואר 1999 , די אם נציין כי התביעה הוגשה במקורה בספטמבר 2000. עדות שכזו היה על המבקשם להביא בפני בימ"ש קמא מלכתחילה ומבראשית.

אשר לעדות "השיפוצניק" בדבר השיפוצים שביצע בדירה שלוש שנים לאחר הגשת התביעה ומספר חודשים לאחר מתן פסק הדין בערכאה הראשונה - גם זו אינה עניין כלל ועיקר למטרת החזרת הדיון, כנקבע בפסה"ד שבערעור.

4.         וגם זאת. בדין החליט בימ"ש קמא להתיר הראיות הנוספות לעניין המכתב הנטען מפברואר 99', ולעניין זה נתקבלו מימצאים ברורים ומפורשים בהודעת המשיבה בעקבות ההחלטה נשוא ערעור זה.