החלטה בתיק ברע 652/05

1.         המבקש 2 (להלן: "המבקש") הוא הבעלים של חנות "חיות וחיוכים" עותר להרשות לו לערער על פסק דינו של בית משפט קמא, לפיו חוייב לשלם למשיב סך של כ- 3,500 ש"ח והוצאות משפט בסך של כ- 300 ש"ח. ברקע לתביעה עסקת מכר בה רכש המשיב תוכי מהמבקש. תוך זמן קצר מת התוכי.

            ניתן להרחיב קמעה בהשתלשלות העובדתית. המשיב רכש תוכי ראשון. לאחר שהמשיב התרשם שתוכי זה "אינו ידידותי", החליפו בתוכי אחר. התוכי השני  בכה במשך כל היום ולא ניתן היה להרגיעו. גם תוכי זה הוחלף באחר. המבקש ציין כי התוכי השלישי הינו רגוע. ביום השלישי בחזקת המשיב חדל התוכי לאכול והרבה לישון. המשיב פנה אל המבקש אשר הציע לו להמתין עד שיוטב לתוכי. דא עקא, מצבו של התוכי הלך והדרדר. המשיב הביא את התוכי לבדיקה אצל וטרינר המתמחה בבעלי כנף. הוטרינר ביצע בדיקת רנטגן לתוכי ובדיקות מיקרוסקופיות שונות. הוטרינר טיפל בתוכי 36 שעות במהלכן ניתנו לתוכי תרופות אנטיביוטיות שונות, ברם הסיוע לא הואיל והתוכי מת. 

2.         כלל מושרש הוא בפסיקה הישראלית שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב במימצאים עובדתיים שנקבעו ע"י הערכאה המבררת, היא בית המשפט לתביעות קטנות במקרה זה. תפקידה של כל ערכאה מבררת, הינו להתרשם ישירות מהעדים במשפט. מכאן, ולנוכח פסק דינו של בית משפט קמא המנומק, אין מקום להתערבות ע"י ערכאת ערעור. קל וחומר שאין מקום להתערב במסגרת בקשה למתן רשות ערעור.

            ניתן להסתפק בכך אך לנוכח טענות המשיב, ראוי להעיר שלוש נקודות:

            האחת היא טענת המבקש שלא היה מקום לחייבו הואיל ותלוי בחנות שלט בו כתוב "אין אחריות לבעלי חיים". ידעו נא בעלי החנויות שאין בהודעה אפילו באותיות קידוש לבנה בדבר העדר אחריות כדי לפטור עצמם מאחריות. הכתוב בספר החוקים ולא הכתוב על שלט זה או אחר, הוא הקובע במגרש המשפטי. אין הדבר אומר ששלטים התלויים בחנויות הינם חסרי משמעות. ברם, ישנם מקרים בהם גם השלט אין בו להושיע. כלל גדול הוא בדיני החוזים - והרי כל רכישה אינה אלא חוזה - הינו עיקרון תום הלב. לא יעלה על הדעת שאדם יקנה ציפור מבעל חנות לאחר שהוא מתייעץ אתו ומשלם עבורה ממיטב כספו והיה והציפור מתה תוך זמן קצר, יספוג לבדו את ההפסד הכספי. ודוק, השאלה אינה האם בעל החנות הכשיל את הקונה במכוון - מה שלא הוכח כאן - אלא אחריותו לעסקה שנכשלה כמעט באופן מידי. ומה בעל החנות היה אומר לו הקונה היה מוסר לו כסף מזומן ומצהיר שאינו אחראי לתשלום ומתברר לשניהם לאחר מספר ימים שהשטר הינו מזוייף.

            השנייה: המבקש מסתייג מחוות דעת המומחה, אשר הוגשה בהליך קמא, לפיה רופא וטרינר בדק את התוכי לפני מותו וקבע שהציפור סבלה ממחלה, "שהגורם לה הוא ככל הנראה וירוס שפוגע במערכת העצבים של מערכת העיקול ועקב כך חוסר פעילות של מערכת העיקול והגדלה משמעותית של הכיבה. סיכויי ההחלמה ממחלה זו הינם נמוכים מאוד". ראייה זו הוגשה כדי להוכיח את סיבת המוות. המבקש מסתייג מההוכחה ואוחז בשני ידיו באימרה "ככל הנראה". ברם, כפי שציין בית משפט קמא, הדין אינו דורש הוכחה פסקנית של מאה אחוז אלא על המוציא מחברו, הוא המשיב בענייננו, מוטל נטל ההוכחה עפ"י מבחן מאזן ההסתברות. עיון בחוות הדעת מגלה שהרופא אשר טיפל בתוכי קבע את המחלה ללא הסתייגות ובאשר לגורם, הסתייג במידת מה כפי שראוי שינהג איש מדע. אין הדבר עומד בסתירה למסקנת בית משפט קמא שהציפור שנמכרה למשיב היתה ציפור חולה עם תוחלת חיים של מספר ימים.

            השלישית: המבקש מדגיש שזו היא פעם ראשונה שנתבע ושהמקרה מכפיש את שמו הטוב. חשוב להבהיר שפסק הדין אינו בגדר ציון כללי לאיכותו של חנות המבקש. עסקינן בהכרעה במקרה מסויים. בתביעה בין צרכן למוכר, צד אינו רשאי להביא עדות אופי לכאן ולכאן. תפקידו של בית המשפט לפסוק בסכסוך האזרחי המונח בפניו. חיוב לשלם אינו בגדר הרשעה פלילית אלא פתרון במחלוקת אזרחית בין שני צדדים. פסק דין בהליך האזרחי מהסוג הנדון הינו לגופו של עניין ולא לעניינו של גוף זה או אחר או אדם זה או אחר. כאן מוטל היה על בית המשפט להחליט, האם קמה למשיב הזכות לקבל כספו בחזרה. פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות קובעת את אחריותו של המבקש בעסקה. הא ותו לא. מעיון בנסיבות עולה שההכרעה מעוגנת בדין.

3.         הבקשה נדחית.

            בהעדר תגובה מטעם המשיב, אין צו להוצאות.

ניתנה היום י"ב באייר, תשס"ו (10 במאי 2006) בהעדר הצדדים.

000652/05ברע055 ציונה

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: