החלטה בתיק ברע 645/06

1.         המבקשת תובעת את הבנק-המשיב בבימ"ש השלום בדימונה.

            תמצית תביעתה הינה כי הפקידה בתוכנית חסכון תקבולים שקיבלה ממכירת דירתה.

אותה שעה חתומה היתה על ערבויות לטובת חשבונות של חברה בבעלות בנה באותו הבנק.

לטענתה, הבנק ושלוחיו לא יידעו אותה בעת הפקדת תקבולי הדירה כי החשבון הנערב על ידה [של החברה של בנה] נמצא ביתרות חובה העולות על גובה ההפקדה, וזאת מתוך מטרתם "לשים ידם" ולחלט כספי ההפקדה מיד לאחר הפקדתם - כל זאת בניגוד לחובת הנאמנות הנטענת שחב לה הבנק עפ"י הדין.

בסעיף 7 לכתב התביעה המקורי, ציינה המבקשת כי הסכום שהפקידה היה 123,693 ש"ח ומועד ההפקדה היה 26.5.98.

לאחר הגשת התובענה ובטרם ישיבת ההוכחות הראשונה, הגישה המבקשת בקשה לתיקון ס' 7 לכתב התביעה, באופן בו סכום ההפקדה יתוקן ל-100,000 ש"ח ומועד ההפקדה יתוקן ליום 26.5.96.

בנימוקי הבקשה ובתצהיר התומך אותה טענה המבקשת, כי רק לאחר שהבנק הנתבע הציג בפניה את מסמכי החשבון, נתברר לה כי טעתה בכתב התביעה המקורי, שבו היא הפנתה בטעות לנתונים שהיו בידיה לגבי תאריכי פדיון הפקדון וסכומי הפדיון, ולא לתאריכי וסכומי ההפקדה המקוריים.

בימ"ש קמא [כב' השופטת ר. בהט] קיבל את התנגדות הבנק לבקשת התיקון מן הטעם שהתיקון המבוקש "אינו מעמיד את הפלוגתאות האמיתיות שבין בעלי הדין".

זאת כיוון שגם אם יתוקן ס' 7 לכתב התביעה כמבוקש, הוא יעמוד בסתירה לאמור בשני סעיפים אחרים בכתב התביעה, שאת תיקונם לא ביקשה התובעת.

בימ"ש קמא הוסיף וציין בהחלטתו, כי אכן הנטיה הינה להתיר תיקון כתבי טענות "ביד רחבה" וכי לא היה דוחה את הבקשה בשל האיחור בהגשתה, שכן זו הוגשה בטרם תחילת ההוכחות.

            ברם, מחמת הנימוק הנ"ל - דוחה הוא את הבקשה.

            כנגד החלטה זו עותרת בפני המבקשת לרשות לערער.

2.         לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב על נספחיהם, החלטתי לדון בבקשה כבערעור כאילו ניתנה הרשות לכך.

אכן, כפי שציין בימ"ש קמא, הנטיה ככלל הינה להתיר תיקון כתבי טענות ככל שיהיה באותו התיקון לסייע בבירור השאלות שבמחלוקת.

ברם, גישת בימ"ש קמא, לפיה לא יותר תיקון בכתב טענות אלא אם עולה הוא בהרמוניה מלאה עם כל יתר חלקי ופרטי כתב הטענות, אינה עולה בהכרח בקנה אחד עם מבחן היסוד דלעיל.

משמצא בעל דין כי טעה בפרטים טכניים אלה או אחרים בכתב הטענות שהגיש - דין הוא שדלת התיקון תהיה פתוחה בפניו, וזאת כמובן בכפוף לחריג העיקרי שעניינו מניעת פגיעה בלתי חדירה בזכויותיו הדיוניות של בעל הדין שכנגד, כתוצאה מאותו התיקון.

שעה שהתיקון המבוקש, כבענייננו, עניינו תיקון תאריך וסכום ההפקדה, מן הראוי הוא שביהמ"ש הבוחן את בקשת התיקון יתמקד בבחינת הצורך באותו התיקון לעניין אותם הפרטים הטכניים.

המבקשת דנן טענה - וטענתה לא נסתרה - כי תיקוני המועד והסכום המבוקשים על ידה נבעו ממסמכי החשבון שהוצגו בפניה ע"י הבנק הנתבע בעקבות הליכי גילוי המסמכים והדרישה להצגתם.

היא אף צירפה לבקשתה ולתצהירה את אותם המסמכים שקיבלה לעניין זה מהבנק.