החלטה בתיק ברע 645/05

1.         המשיבה תובעת את המשיבות בבימ"ש השלום בבאר שבע לפצותה על נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 16.7.00.

אותו היום, מספר שעות לאחר התאונה, פנתה לחדר המיון בבי"ח "סורוקה" שם אובחנה בה רגישות בעמוד שדרה צווארי ובעורף, היא שוחררה מיד לביתה וחזרה לשיגרת חייה לרבות עבודתה כמנקה במחלקת הדיאליזה של ביה"ח.

חודש לאחר מכן, ב-15.8.00 - חשה כאבים עזים והתעלפה בביתה, הובהלה לביה"ח ושם אובחן בה קרע בטחול ודימום תוך בטני. בוצע בה ניתוח מיידי במהלכו נכרת הטחול מגופה.

עקב סיבוכים באינפוזיה שהוחדרה לזרועה, נאלצו הרופאים לבצע בה ניתוח פלסטי של השתלת עור באמת היד.      

לטענת המשיבה [התובעת], נזקי גופה האמורים נגרמו כתוצאה מתאונת הדרכים שעברה חודש לפני כן.

            בהסכמת הצדדים מונו שני מומחים רפואיים ע"י ביהמ"ש.

האחד, בתחום האורטופדי [לבחינת היקף הנזק באמת היד] והשני, פרופ' מ. רביד, מומחה ברפואה פנימית, לבחינת הנכות עקב כריתת הטחול ולבחנית הקשר הסיבתי בין התאונה [מ-16.7.00] להתפרצות הדימום וניתוח כריתת הטחול חודש לאחר מכן [ביום 15.8.00].

בחוות דעתו מיום 7.1.02 קבע פרופ' רביד את נכותה של התובעת עקב כריתת הטחול בשיעור של 14.5%.

אולם, הוסיף וקבע כי הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הקרע בעורק הטחול מסופק מאד, שכן "מאד לא סביר שקרע בעורק הטחול יישאר חסום חודש שלם והדימום יפרוץ פתאום ללא טראומה נוספת", ועל כן קבע כי "נסיבות התאונה אינן מספקות רקע סביר לגרימת קרע בבסיס הטחול".

בימ"ש קמא [כב' השופטת נ. נצר] התיר לב"כ התובעת לפנות בשאלות הבהרה למומחה ולזמנו לחקירה נגדית.

כמו כן הורה בימ"ש קמא כי בטרם תשמע עדות המומחה, תיחקר התובעת עצמה - לבקשת הנתבעים - אודות הארועים שהתרחשו מיום התאונה ועד למועד הניתוח להסרת הטחול.

            עדויות התובעת והמומחה נשמעו בישיבת 18.5.04.

לאחר חקירת המומחה, פנה ב"כ התובעת [ב-15.11.04] בבקשה לפסילת חוות דעתו ו/או למינוי מומחה נוסף בתחום הרפואה הפנימית.

בהחלטה מיום 19.6.05 דחתה כב' השופטת נ. נצר את הבקשה לפסול את חוות הדעת, אולם נעתרה לבקשתה החלופית של התובעת למינוי מומחה רפואי נוסף - כשתמצית נימוקיה:

"במקרה דנן, משקיימת אפשרות קלושה כי תיתכן מסקנה רפואית אחרת ושונה מזו שנקבעה ע"י פרופ' רביד, הגעתי לכלל דעה, כי לא יהיה זה נכון למנוע מהתובעת לנסות להוכיח כך.

משעניין לנו בהליך עפ"י הפלת"ד שבו מנוע בעל דין מלהציג חוות דעתו מטעמו, הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף אך הולם ומתעצם".

2.         בבקשה זו שבפני עותרות המבקשות [הנתבעות] למתן רשות לערער כנגד אותה ההחלטה.

לטענתן, משלא נמצא רבב או פגם בחווה"ד המצדיק את פסילתה - אל לו לביהמ"ש להורות על חוו"ד נוספת - שכן בכך מתקעקעת דרך ההוכחה בעניינים רפואיים הקבועה בפלת"ד - לאמור, מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש ומניעת הגשת חוות דעת סותרות של הצדדים.