החלטה בתיק ברע 630/06

1.         המבקש תובע בבימ"ש השלום בבאר שבע את חברת הביטוח הנתבעת [המשיבה] לפיצוי כספי בשל נזקים שנגרמו לו שעה שנפל מסולם בביתו וכתוצאה מכך נגרמה לו נכות של ממש ברגלו השמאלית.

            עובר לתביעה היה המבקש מבוטח אצל המשיבה בפוליסת ביטוח מנהלים שכללה בין היתר ביטוח לאובדן כושר עבודה ופיצוי בגין נכות תמידית הנגרמים מתאונה.

            נוכח הפערים הגדולים שנתגלו לעניין קביעת אחוזי הנכות הצמיתה בין חוו"ד המומחים מטעם התובע והנתבעת, מינה ביהמ"ש מומחה רפואי מוסכם בתחום האורטופדיה.

            ב"כ הצדדים היפנו תשומת לבו של המומחה להוראות נספח 301 לפוליסות, שעניינן בקביעת שיעורי "נכות חלקית ותמידית", לצורך קביעת גובה הפיצוי שישולם על פיה.

            בסעיף ג' לנספח 301 הנ"ל מופיעה רשימת נכויות שעניינן "איבוד גמור ומוחלט" של איברים שונים, ולצד כל אחד מהם "שיעור הנכות" בגין אובדן מוחלט של איבר כאמור.

            לענייננו, "שיעור הנכות" לעניין "איבוד גמור ומוחלט של רגל אחת" נקבע ברשימה הנ"ל ל-40%.

            וזאת לדעת - עפ"י תקנות המל"ל, שיעור הנכות לאובדן שכזה הינו 80%.

            מקרה הביטוח נשוא התובענה דנן הינו - תודה לאל - בנכות חלקית בלבד שנגרמה לרגלו השמאלית.

            וכיצד נקבעים שיעורי "נכות חלקית" של איבר מהאיברים הנ"ל?

            לכך מתייחסת הסיפא לסעיף ג' של נספח 301 הנ"ל כדלהלן:

"בכל מקרה של נכות חלקית עקב תאונה, שלא נזכרה בפירוט שלעיל... ישולם שיעור מתאים של סכום הביטוח המלא לפי שיעור הנכות שייקבע ע"י רופא החברה, בתנאי שאותה נכות היא תמידית".

            המומחה מטעם ביהמ"ש מצא כי אילו היה עליו לקבוע שיעור הנכות התמידית של המבקש עקב התאונה [דהיינו, נכותו החלקית ברגל שמאל] בהתאם לתקנות המל"ל - היה שיעורה של נכותו זו 19% [במצטבר לפי ס' 48 (3)(א) ו-49 (2)(ב) לתקנות הנ"ל].

            ברם, עפ"י אותן תקנות של מל"ל שיעור הנכות בגין אובדן הרגל כולה הינו 80% ואילו עפ"י נספח 301 לפוליסה דנן, שיעור הנכות באובדן שכזה אינו אלא 40%.

            ב"כ התובע טען בפני המומחה כי דין הוא שאחוז נכותו של התובע יהיה זהה לשיעור שהיה נקבע עפ"י תקנות המל"ל - 19%.

            ב"כ הנתבעת טען בפניו, כי עפ"י ההוראה הנ"ל שבס' (ג) לנספח 301 של הפוליסה, יש לערוך ההתאמה המתבקשת ביחס שבין שיעור הנכות של אובדן האיבר [רגל] המלא עפ"י התקנות [80%] לבין שיעור הנכות לאותו אובדן עפ"י הרשימה שבנספח הנ"ל [40%].

            נוכח זאת, פנה המומחה בבקשה לקבלת הנחייתו של בימ"ש קמא.

הצדדים הביאו טענותיהם בעניין זה בפניו וביום 6.6.06 ניתנה החלטת בימ"ש קמא [כב' השופט י.שפסר], לפיה פרשנותה הראויה של ההוראה הנ"ל שבפוליסה הינה בהתאמת שיעור הנכות החלקי של האיבר שנפגע חלקית בתאונה לשיעור הנכות הקבוע באותו הנספח לאובדן האיבר כולו ולענייננו:            19% X 40 = 9.5%

                                                                       80

            כנגד החלטה זו עותר המבקש לרשות לערער.

2.         לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיהן, מוצא אני כי דין הבקשה להדחות.