החלטה בתיק ברע 620/06

            בש"א 10348/07

בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ובו התקבלה הבקשה לרשות ערעור שהגישה המשיבה (איסתא) ופסק הדין של הערכאה דלמטה בוטל. לאחר שבחנתי את סיכויי הבקשה לרשות ערעור, ושוכנעתי שדינה להדחות לגופא, אני מבטל את פסק הדין שניתן על ידי ביום 13.6.2007 במעמד צד אחד (להלן: " פסק הדין"). עם זאת, להתנהלותה של המבקשת תהא השלכה לעניין ההוצאות, כפי שיפורט בסיפא להחלטה זו.

בר"ע 620/07

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' השופט ג. אנגל)  מיום 4.7.2006, בו התקבלה בחלקה תביעת המשיבה להשבה עקב ביטול עסקה.

1.         המשיבה הגישה נגד המבקשת תביעת השבה ופיצויים על סך 10,900 ש"ח. בפסק הדין נקבע, כי ביום 15.8.2005 הזמינה המשיבה אצל המבקשת, עבורה ועבור בני משפחתה, כרטיסי טיסה ושירותי לינה בבית מלון ביורודיסני שבצרפת לתקופה 19.8.2005-21.8.2005. ההזמנה של שירותי הלינה היתה מותנית בקבלת אישור מבית המלון, אותו היתה אמורה המבקשת להשיג.

המשיבה שילמה למבקשת מראש את מלוא התמורה בסך 1,536$ ועל פי תנאי ההתקשרות, ביטול ההזמנה מצד המשיבה היה כרוך בדמי ביטול בשיעור של 100% משווי התמורה ששולמה עד למועד הביטול.

המשיבה טענה, כי מאחר שעד ליום 17.8.2005 לא קיבלה אישור על הזמנתה, חרף פניותיה הרבות למבקשת, היא נאלצה לבטל את העסקה ולהזמין שירותי אירוח בסוכנות אחרת. המבקשת טענה מנגד, כי כבר ביום 16.8.2005 שלחה למשיבה את אישור ההזמנה בפקס.

2.         בית משפט קמא קבע בפסק הדין, כי תנאי מכללא בחוזה שבין הצדדים היה, כי על המבקשת להודיע למשיבה על אישור ההזמנה בתוך זמן סביר לפני מועד היציאה לחופשה. נקבע כי המבקשת לא הוכיחה את משלוח הפקס או את קבלת אישור בית המלון ובית המשפט דחה את גרסתה לעניין זה. משלא הוכח כי אישור ההזמנה נמסר למשיבה, בדין הודיעה המשיבה למבקשת על ביטול ההתקשרות והיא אינה חייבת בתשלום דמי הביטול. בנסיבות אלו, סבר בית משפט קמא כי אין מקום לדון בשאלה אם אישור ההזמנה נמסר למשיבה זמן סביר לפני מועד היציאה לחופשה.

לעניין הנזק נקבע, כי על המבקשת להשיב למשיבה את מלוא עלות ההזמנה (6,900 ש"ח) וכן אגרה בסך 150 ש"ח. לעניין יתר הנזקים שנתבעו, כגון טרחה, עוגמת נפש וכד', נדחתה התביעה מאחר שאלו לא הוכחו.

3.         על פסק הדין נסבה הבקשה שבפני.

ביום 28.8.2006 הוריתי למשיבה להגיש תשובתה לבקשה. משלא הוגשה תשובת המשיבה והמבקשת לא הגישה בקשה ליתן החלטה בהיעדר, הוריתי ביום 29.4.2007, כי בהיעדר פניה של מי מהצדדים עד ליום 1.6.2007, תמחק הבקשה. ביום 11.6.2007, ולאור החלטתי דלעיל, הגישה המבקשת בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה. המבקשת צירפה לבקשה, בהתאם להוראותי, אישור מסירה למשיבה של הבקשה, של החלטתי מיום 28.8.2007 ושל קבלה בדבר הפקדת העירבון. על-פי אישור המסירה, המסמכים הומצאו למשיבה ביום 17.5.2007, ולכן המועד להגשת תשובתה חלף ביום 6.6.2007.

ביום 13.6.2007 בהיעדר תגובת המשיבה לבקשה, נעתרתי לבקשה לרשות ערעור והוריתי על ביטול פסק הדין. ביום 2.7.2007 הגישה המשיבה בקשה לביטול פסק הדין בה התייחסה לגופן של הטענות בבקשה לרשות ערעור.

4.         לגרסתה של  המבקשת, ביום 16.8.2005, לאחר קבלת אישור סופי מהספק, נשלחו אל המשיבה מסמכי הנסיעה בפקס והיא אף וידאה טלפונית עם המשיבה כי אכן קיבלה את המסמכים. ברם, בשיחת הטלפון, מסרה המשיבה למבקשת, כי כבר מצאה "דיל" דומה במחיר נמוך יותר ודרשה לבטל את העסקה. המבקשת סירבה לבקשה, ולחילופין דרשה 100% מדמי הביטול לאור האמור בחוזה שבין הצדדים.

עוד טענה המבקשת, כי קביעתו של בית משפט קמא לפיה יש לקרוא תנאי מכללא להסכם הינה מוטעית. מאחר שהזמנת המשיבה נעשתה בסמוך מאד ליציאתה לחופשה, לא היה באפשרות המבקשת לעמוד בתנאי שהציב בית המשפט ולהמציא את האישור האמור תוך זמן סביר.

המבקשת הוסיפה וטענה, כי משחתמה המשיבה על מסמך תנאי העסקה, היא קיבלה על עצמה גם את התנאי לפיו מרגע אישור ההזמנה על ידי ספק החבילה, להבדיל מרגע ידיעת המשיבה אודות האישור, היא תהיה חייבת במלוא סכום העסקה במקרה של ביטולה. זאת מאחר שהמבקשת מהווה צינור מקשר בלבד, ולכן עם אישור העסקה על ידי ספק ההזמנה, מחויבת המבקשת עצמה בתשלום המלא מול הספק.

המשיבה טענה כי יש לדחות את הבקשה מהנימוקים שפורטו בפסק הדין. לגרסתה, היא  ומשפחתה נקלעו למצוקה, כאשר כשעתיים לפני חופשת הבר מצווה של בנה, טרם ניתן אישור להזמנתם על ידי המבקשת, ולא נותרה להם ברירה אלא להזמין שירותי לינה בסוכנות אחרת.

5.         אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשאלות של הערכת מהימנות וקביעות עובדתיות. בפני בית משפט קמא התקיים דיון בו העידו המשיבה ועדי המבקשת. בית המשפט בחן את העדויות ובחר להאמין לגרסת המשיבה, לפיה לא נמסר לה כי הזמנתה אושרה, ואיני מוצא להתערב בקביעות עובדתיות אלו.

בתנאי ההזמנה עליהם חתמה המשיבה נכתב: " דמי ביטול/שינוי: על כל ההזמנות חלים דמי ביטול/שינוי מלאים (100%) מרגע אישורן. גם במקרים של אי מימוש שירותי התיירות מכל סיבה שהיא...". פרשנות בית משפט קמא, לפיה על אישור ההזמנה להגיע לידיעת המזמין, ורק מרגע זה קיימת תחולה לסעיף זה, מקובלת עלי. פרשנות המבקשת אינה סבירה, שכן על-פיה רשאית המבקשת להודיע למזמין אודות אישור הזמנתו במועד לפי שיקול דעתה, אם בכלל, ולהותיר אותו בחוסר וודאות לגבי ההזמנה, על אף שזו כבר אושרה. מאחר שההזמנה נעשתה כיומיים לפני הטיסה, היה על המבקשת למסור למשיבה אודות אישור ההזמנה מיד עם קבלתה (לגרסת המבקשת כך אכן עשתה, אך גרסה זו נדחתה, כאמור, על ידי בית משפט קמא).

אשר על כן, משלא נמסר למשיבה כי ההזמנה אושרה, היא היתה רשאית לבטלה ללא דמי ביטול, ולזכות בתרופת ההשבה.

6.         לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.