החלטה בתיק ברע 588/07

1.         מונחת בפני בקשה מטעם המבקש נגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה. כדי לדון בעניין, יש להבין את טיב הסתייגותו של המבקש. התנאי לכך הינו הבנת החלטת בית משפט קמא וזו היא לשונה: "לכאורה זכאית התובעת לסעד אותו עתרה (סילוק יד) וזאת מכח היותה בעלת הזכויות בדירה. רישום הדירה על שם התובעת מהווה ראיה לכאורה כי אכן הינה בעלת הזכויות ומי שטוען כנגד חזקה זו, עליו הראיה. לו היה הנתבע מתגורר עדיין בדירה זו כי אז היה מקום לברר את התביעה כפי שהוגשה, אולם משנתברר כי הנתבע נמצא מחוץ לדירה במסגרת הליך של צו הגנה בתיק תמ"ש 2552/06 ובעבר בתיק תמ"ש 2550/06 והוסכם על ידו בהליך זה להמצא מחוץ לבית מבלי לקבוע מועד לחזרתו, הרי שכיום משנמצא הנתבע מחוץ לדירה, אין מקום לדון בסעד לסילוק יד, אולם מאחר והנתבע נמצא מחוץ לבית במסגרת צו הגנה, אשר על פיו ניתן להאריך את הצו לא מעבר לשנה מיום הינתנו, הרי שיתכן כי תיתכן האפשרות שהנתבע יחליט לחזור הביתה מבלי שיש נגדו צו האוסר עליו זאת ובכך ייקבעו ככל הנראה זכויותיה של התובעת. כדי למנוע מצב זה, אני קובע כי בשלב זה , הנתבע לא יחזור הביתה לרח' רמות אילת 21 בה מתגוררת התובעת וזאת עד לבירור זכויותיו בדירה ע"פ תביעה שתוגש על ידו. היה והנתבע יבקש לחזור הביתה טרם הגשת התביעה או טרם בירור הזכויות, כי אז יהיה עליו לעתור לביהמ"ש וביהמ"ש ידון בבקשתו זו. בשלב זה אין מקום לדון בתיק תמ"ש 2551/06. תיק זה יאוחד ביחד עם התיק שייפתח במסגרת התביעה שיגיש התובע. אין צו להוצאות".

            ההחלטה הובאה במלואה כדי להראות שלא ברור מי זכה בה. המשיבה הגישה, בין היתר, בקשה לסילוק יד. בית משפט קמא לא נעתר לבקשה אלא קבע במשתמע שלנוכח הסכמת המבקש בהליך אחר שלא להכנס לדירה, די במתן צו בהליך זה האוסר עליו להכנס לדירה תוך שמירה על זכויותיו באופן כי היה ויבקש לחזור, עליו לעתור לבית משפט לענייני משפחה. עוד החליט בימ"ש קמא לעכב את ההליכים בתיק הנדון ולאחדו עם תיק שייפתח במסגרת תביעה אשר מניח ביהמ"ש שתוגש ע"י המבקש.

2.         כאמור, בית משפט קמא לא הורה על הסעד אשר ביקשה המשיבה, לטענת המבקש מבחינה מעשית התוצאה דומה. המשיבה הדגישה כי בימ"ש קמא לא נעתר לבקשתה אלא יצר מנגנון לאכוף את הצו שניתן ע"י בימ"ש קמא בהליך אחר.

            השוני בהצגת הדברים רק מבליט שהמצב המשפטי אינו ברור גם לאחר החלטת בימ"ש קמא. במבט ראשון שקלתי אפוא, האם לא יהא זה נכון לדון בבקשה לגופה. ברם, ערכאה זו רשאית ואף חייבת לשקול במקרה המתאים שיקולים מעשיים בבואה להכריע בבקשה למתן רשות ערעור. בהיבט זה תודגש מטרת המחוקק בהחלטתו להקים בימ"ש לענייני משפחה. השאיפה היתה להכניס תחת גג שיפוטי אחד תביעות שנוגעות למשפחה. זאת בשל הגישה שלעתים ישנו קשר בין תביעות שונות וטוב שהתמונה הרחבה יותר תונח בפני ביהמ"ש לענייני משפחה. אין זה אומר שביהמ"ש לא ידון בכל עניין לגופו, אך רוחב הראייה מטיב עם שיקול הדעת של שופט הדן בענייני משפחה.

            מכאן, אינני סבור כי נכון יהא שערכאה זו תכריע בסוגייה בשלב זה, בין היתר, מפני שהמבקש העלה טענות שונות שאינן מופיעות בפרוטוקול בימ"ש קמא, אך מהצד האחר, יש לאפשר למבקש לעמוד, בצורה נגישה יותר מכפי שנקבע, על זכותו לבירור ענייני של זכויותיו בדירה, היה ויחפוץ בכך. ראוי להדגיש שהיה ויפנה המבקש לבימ"ש קמא בדבר ביטול ההחלטה והצדדים לא יגיעו להסכם בפני בימ"ש קמא, ברי כי יש לדון בעניין לגופו במסגרת התביעה הנדונה ולא על פי המסגרת של הליך אחר שהתנהל בין הצדדים.

3.         הבקשה נדחית. ברם, היה והמבקש יעתור לביהמ"ש לדון בצו שניתן ע"י בימ"ש קמא נגדו בהחלטה הנדונה, כי אז יש לקבוע העניין לדיון ולהזמין את הצדדים ובאי כחם לשם כך. 

            לנוכח התוצאה אליה הגעתי, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום כ"ז באלול, תשס"ז (10 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.

000588/07ברע055 ציונה נסירי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: