החלטה בתיק ברע 574/08

1.         זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופטת אנה שניידר) מיום 20.7.08 בת"ק 4417/07, לפיו נדחתה תביעתו של המבקש נגד המשיבה.

2.         המבקש רכש מהמשיבה 5 דלתות. לאחר כ-3 חודשים הזמין אצלה דלת נוספת. לטענתו, הדלת הנוספת הותקנה באופן לקוי והוחזרה לקויה גם לאחר שנלקחה לתיקון. לכן הוא עמד על החלפתה בדלת חדשה, שאכן סופקה לו, אך בגוון שונה מצבע המשקוף ו-5 הדלתות שהוזמנו בפעם הראשונה. המשיבה סירבה לדרישתו להחלפת הדלת פעם נוספת, ולפיכך הוגשה התביעה. סכום התביעה הועמד על 5,800 ש"ח, לפי הפירוט הבא: 2,800 ש"ח - הדלת הנוספת; 1,000 ש"ח - השלמת העבודה על הדלתות בהזמנה הראשונה; 2,000 ש"ח - פיצוי עבור זמן המתנה בלתי-סביר, הוצאות תקשורת ואובדן ימי עבודה.

3.         המשיבה טענה כי הדלת הנוספת הוחלפה בשל דרישת אשתו של המבקש להחלפת החלון המותקן בה, דבר שחייב את החלפת הדלת. לטענת המשיבה, סוכם כי המבקש ישלם עבור ההחלפה 750 ש"ח אך הוא סירב לשלם סכום זה ואף לא החזיר את הדלת הישנה, ותחת זאת הגיש את התביעה.

4.         לאחר שמיעת הצדדים ועיון במסמכים שהוגשו לו, קבע בית המשפט כי המבקש לא הרים את נטל הוכחת התביעה, ובכלל זה את הנטל להוכיח כי הדלת הנוספת לא הייתה איכותית. מנגד, גרסת נציג המשיבה לפיה אשתו של המבקש היא זו שביקשה את החלפת החלון שבדלת לא נסתרה, והמבקש נמנע מלהביא את אשתו לעדות. בית המשפט הזכיר את הודאתו של המבקש בכך שביצוע ההזמנה הראשונה היה לשביעות רצונו. בית המשפט העריך כי המבקש ניצל את הסכמת המשיבה להחליף את הדלת הנוספת, שנבעה מרצון לרצות את אשתו בענין החלון, על מנת לנסות ולהפחית את הסכום ששולם על ידו בשל ההזמנה כולה. טענתו של המבקש, לפיה אשתו לא שמה לב מלכתחילה להתקנה הלקויה של הדלת הנוספת, לא נתקבלה.

5.         בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי בית משפט קמא לא דן בטענותיו בדבר רמת הגימור הנמוכה ביותר של הדלת הנוספת המותקנת כיום בדירתו (היינו הדלת הנוספת לאחר החלפתה) ובדבר אי-התאמת הצבע של דלת זו לצבע יתר הדלתות שהוא גם צבע המשקוף של הדלת הנוספת. לטענת המבקש, הדיון שהתקיים בבית משפט קמא עסק רק בסוגיית ההתחשבנות הכספית אך לא בסוגיית האיכות של הדלת הנוספת. מאחר שלא ניתן להוביל את שתי הדלתות (המקורית והמוחלפת) לבית המשפט על מנת להוכיח את הליקויים, מוכן המבקש להעמיד את הדלתות לבדיקת גורם מקצועי. המבקש מסביר את אי-העדת אשתו בכך שהוא היה משוכנע שבית המשפט יזמין את העדים. המבקש חולק על הטענה בדבר חוב שנותר רובץ עליו כלפי המשיבה, וטוען כי החלפת החלון בדלת השנייה נעשתה כפיצוי מוסכם על כך שגם לאחר החלפת הדלת הנוספת נותרו בה ליקויים.

6.         לא מצאתי מקום למתן רשות ערעור. קביעותיו של בית משפט קמא הנן קביעות עובדתיות המתבססות על הראיות והמסמכים שהוצגו בפניו. מאחר שבית משפט קמא התרשם מהעדויות באופן בלתי-אמצעי, נודעת לו עדיפות על פני ערכאת הערעור בזיהוי הגרסה האמינה. כלל ידוע ומושרש הנו שערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלהתערב בקביעות עובדה ומהימנות של הערכאה המבררת. לכך יש להוסיף את הודאתו של המבקש בכך שהתקנת 5 הדלתות בהזמנה הראשונה נעשתה לשביעות רצונו; את הימנעות המבקש מהעדת אשתו; ואת חסרונה של ראיה אובייקטיבית להוכחת טענת המבקש בדבר הליקויים בשתי הדלתות הנוספות. המבקש צריך היה להציג בפני בית המשפט קמא, ולא בפני ערכאת הערעור, את אותה חוות דעת של מומחה שהוא מבקש להביא היום (חוות דעת שעדיין אינה מצויה בידיו אלא תושג על ידו, כלשונו, "על פי אישור של בית המשפט"). לא כך מוכיחים תביעה בדבר אספקת מוצר לקוי. התובע, שנטל ההוכחה עליו, צריך להציג בפני הערכאה הדנה בתביעה ראיות לפגם במוצר. בהעדר הצגת ראיה כאמור בפני הערכאה המבררת, לא ניתן לטעון בערעור כי פסק דינה שגוי, ולא ניתן לבקש להביא את הראיה במסגרת הערעור. הוא הדין להבאת עדים: התובע הוא זה שצריך להביא את כל העדים הנחוצים להוכחת התביעה, ואין הוא רשאי לתקוף את פסק הדין שניתן בתביעתו בטענה שהוא סבר שבית המשפט יזמין את העדים (במקרה זה אשתו, שהייתה נוכחת בהתקנת הדלת הנוספת).

7.         שלא כפי שטוען המבקש, בית משפט קמא לא קבע כי הוא נותר חייב כספים למשיבה. בית המשפט קבע כי המבקש ניסה לנצל את החלפת הדלת הנוספת, דבר שנבע מדרישת אשתו, "על מנת לנסות ולהפחית מן הסכום ששולם על ידו בשל ההזמנה כולה". ההתייחסות הנה להפחתה מהסכום שכבר שולם, ואין קביעה בדבר חוב עבור ההזמנה הראשונה והשנייה שלא נפרע. בכל מקרה, גם בהקשר זה מדובר בקביעות עובדתיות של הערכאה בפניה באו הראיות, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן.          

8.         לאור האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית בלא צורך בתשובה עליה. ממילא אין צו להוצאות לחובת המבקש. העירבון יוחזר למבקש.

נ יתנה היום, ז' בתשרי תשס"ט (6 באוקטובר 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: