החלטה בתיק ברע 567/05

בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ בחדרה ואשר ניתנה ביום 5/1/05בתיק הוצל"פ 8-04-10035-12 (להלן: "ההחלטה").

בהחלטה נשוא הבקשה הורה כב' ראש ההוצל"פ על העברת הסך של 63,921 ש"ח למשיבים תשובה יהודה ו-6 זוכים נוספים שיקראו להלן: "המשיבים".

מהבקשה ונספחיה עולה כי ביום 3/11/04 הוטל עיקול ע"ס 909,706 ש"ח על נכסי החייבת אצל צד ג' - המחזיקה (מועצה מקומית פרדס חנה - ראה נספח ב1 לבקשה). הצו הנ"ל נמסר לצד ג' ביום 4/11/04 (ראה נספח ב2).

המשיבים הטילו עיקול אצל המחזיקה והצו הומצא לה ביום 13/10/04 ולכן היה על המחזיקה להעביר את הכספים המעוקלים ביום 15/10/04.

הכספים נשוא המחלוקת הם אלה שהועברו ביום 15/11/04 והמסתכמים בסך 63,921 ש"ח.

המבקש טוען כי כל עוד הכספים המעוקלים לא הועברו, זוכה שעיקל אותו רכוש ואותם כספים אינו מקבל מעמד מיוחד ועדיף על פני מעמדו של נושה אחר אשר הטיל בשלב מאוחר עיקול על אותם כספים; ולכן לטעמו, יש לחלק את הכספים המעוקלים בינו לבין המשיבים.

כב' ראש ההוצל"פ לא קיבל גישת המבקש וקבע כי מעת מתן צו מימוש העיקול, הושלם הליך העיקול ועל אף שטרם הועברו הכספים המעוקלים לא ניתן להטיל עיקול נוסף על אותם כספים.

כב' ראש ההוצל"פ קבע עוד כי הצו שניתן ביחס לבקשת המבקש; חל על כספים אחרים ואינו יכול לתפוס ביחס לכספים שהמשיבים כבר עיקלו וממשו; גם אם ההעברה והתשלום על פי צו העיקול הראשון; בוצעו בשלבים ובמועדים מאוחרים ושונים.

עיינתי בהחלטת כב' ראש ההוצל"פ ובבקשה והחלטתי לדחותה.

סעיף 44 לחוק ההוצל"פ קובע כי צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב "יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך 3 חודשים מאותו יום".

על פי הסעיף הנ"ל (סעיף קטן ב') מוטלת על הצד השלישי החובה להגיש תוך 10 ימים מיום המצאת צו העיקול למוציא לפועל, הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בחזקתו הן "ביום המצאת הצו" או "שלפי ידיעתו יגיעו לידיו תוך שלושה חודשים מאותו יום".

מהנוסח הנ"ל מתבקשת המסקנה כי צו עיקול שהוטל על נכסי חייב אצל צד ג', תופס ברשתו את כל אותם כספים שהגיעו לאותו חייב; גם אם תשלום אותם כספים נפרש על פני מספר תשלומים בהתאם להסכם שנחתם בין החייב למחזיק. הסדר תשלום החוב של המחזיק לחייב; אינו משחרר תשלומים עתידיים מתחולת צו העיקול.

אין חולק כי בענייננו הגיע לחייבת מאת המחזיקה הסך של 255,692 ש"ח. סכום זה וסכומים נוספים שנפרעו כבר ע"י המחזיקה לידי החייבת; הגיעו לאחרונה מהמחזיקה בהתאם להסכם שהתגבש ביניהם ביום 20/7/04 וקיבל תוקף של פס"ד. משמע; שביום 24/7/04 הגיע לחייבת מהמחזיקה סכום ברור וקבוע שהיה אמור להפרע במועדים שונים ועתידיים; משכך אין לומר כי הפרעון של החוב בתשלומים יוצר חוב חדש שהגיע לידי המחזיקה ושצו המימוש לא חל עליו.

יש להניח כי המבקש לא היה מעלה כל טרונייה וטענה ובוודאי שלא היה יכול לעשות כן, לו העברת הכספים ע"י המחזיקה למשיבים התבצעה בתשלום הראשון על פי צו מימוש העיקול מיום 12/10/04 שהיה עובר להטלת העיקול ע"י המבקש.

על פי חוק ההוצל"פ צו עיקול נכסים תופס נכסים שנמצאו בידי המחזיק בעת המצאת הצו וכן אלה שיגיעו לידיו, תוך שלושה חודשים מיום ההמצאה.

כאמור צו העיקול הומצא למחזיקה ביום 4/11/04 ולכן הוא תפס את כל הכספים שהגיעו לחייבת מאת המחזיקה עד לאותו יום בו הצו מומש; גם אם פרעונם נקבע במועדים שונים ועתידיים.

סעיף 44 קובע מפורשות שעם המצאת צו עיקול הנכסים; הצו יתפוס ברשתו יחול על כל הכספים שהגיעו לחייבת מהמחזיקה וכי צו העיקול השני שהוטל בשלב מאוחר ולאחר מימוש הצו הראשון, על פי בקשת המבקשת, יחול על כספים אחרים שהצו הראשון לא תפס ברשתו ולא חל עליהם. אין בכוח הצו השני להעניק למבקש חלק מאותם כספים שעוקלו כבר על פי הצו הראשון, וניתן לגביהם צו מימוש.

בנסיבות אלה, סבורני כי הוראת סעיף 76 לחוק ההוצל"פ - "ריבוי הליכים ופסקי דין", לא חלה בעניינו ודין הבקשה להדחות.

על כן, אני מחליט לדחות את הבקשה.