החלטה בתיק ברע 564/04

רקע עובדתי

1.         ביום 15.6.04 הגיש המשיב (להלן: "הבנק") ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים בקשה במעמד צד אחד למימוש משכנתאות ומינוי כונס נכסים בקשר לארבעת המבקשים. לטענת המשיב הוא העניק למשיבים הלוואות ושירותים בנקאיים, בין היתר, לרכישת מקרקעין ולבניית פרויקטים שונים למגורים ולמסחר, ולהבטחת פירעון החובות שעבדו החייבים את זכויותיהם במקרקעין שפורטו בבקשה, במשכנתא ראשונה וללא הגבלה בסכום. המקרקעין ששועבדו נמצאים בנתניה, בעפולה וברעננה.

לטענת הבנק חובן של החייבות הגיע לסך של למעלה מ - 16 מיליון שקל, אך משיקולי אגרה הועמדה הבקשה למימוש משכנתאות על סך של 6 מיליון שקל בלבד.

2.         לאחר שהומצאה אזהרה למבקשים, הוגשה מטעמם "בקשה לסגירת תיק ומניעת פעולות ולחקירת המצהיר לאחר הבהרות ע"י הזוכה". במסגרת הדיון בבקשה זו, ביום 14.12.04, ביקש ב"כ המבקשים לחקור את המצהיר מטעם הבנק.

ראש ההוצאה לפועל דחתה את בקשתו, מבלי לנמקה, והורתה לצדדים לסכם טיעוניהם בעל פה.

על החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לאפשר לב"כ המבקשים לחקור את המצהיר מטעם הבנק הוגשה בר"ע 564/04.

3.         לאחר שב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם, נתנה ראש ההוצאה לפועל, ביום 30.12.04, החלטה לגופה של בקשת המבקשים, ובמסגרתה דחתה את טענות המבקשים לסגירת התיק והורתה על המשך הליך המימוש של המשכנתאות. החלטה זו היא נשוא הבקשה למתן רשות ערעור בבר"ע 628/05.

4.         ביום 30.1.05 וביום 10.2.05 הגישו המבקשים בקשות לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל (בש"א 459/05 ו-בש"א 635/05 בהתאמה). בית המשפט לא נענה לבקשות אלו ונתבקשה תשובת הבנק. הבנק התנגד לבקשות אלו.

ברי, כי אם ידחו הבקשות למתן רשות ערעור, לא יהיה מקום להיענות לבקשות לעיכוב ביצוע.

בר"ע 564/04 - תמצית טיעוני הצדדים והכרעה

5.         טענתו המרכזית של ב"כ המבקשים בבקשה זו היא, כי ראש ההוצאה לפועל, באשרו בקשה למימוש משכנתא, אינו מבצע פעולה טכנית גרידא, וכי משהוגש תצהיר מטעם הבנק, כפי שעליו לעשות בעת הגשת בקשה למימוש משכנתא, עומדת לו זכות לחקור את המצהיר, וזאת בעיקר כאשר, לשיטתו, מעלים המבקשים טענות הנוגעות לבקשות המימוש, כנגד צדדים שונים וחובות שונים.

6.         ב"כ הבנק משיב וטוען, כי המבקשות, בבקשתן לסגור את התיק, לא הציגו כל גירסה עובדתית אשר סותרת את האמור בתצהיר של המצהיר מטעם הבנק, ולפיכך לא קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים, ובמקרה שכזה אין מקום לחקור את המצהיר.

7.         אכן, כעקרון, קיימת זכות לחקירה נגדית של המצהיר מטעם הבנק, אולם זאת  כאשר בית המשפט משוכנע שהחקירה רלוונטית, ומקום שהגירסה העובדתית הבסיסית שנויה במחלוקת בין בעלי הדין (רע"א 2508/98 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ , פ"ד נ"ג(3) 26, 34 מול אותיות השוליים ד'-ה'; קדמי, על הראיות, הדין בראי הפסיקה , מהדורה משולבת ומעודכנת תשס"ד-2003, חלק שני, עמ' 795-794). עם זאת, במקרים שבהם אין התשתית העובדתית הצריכה להחלטה שנויה במחלוקת, יכול שתינתן החלטה בלא חקירה שכנגד של המצהיר (רע"א 8473/99, כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב , פ"ד נ"ה(1) 337, 340 ו'-ז').

בענייננו לא העלו המבקשים טענה כלפי קיום החוב לבנק, לא נטען כי לא חתמו על שטרי המשכנתא, או כי השטרות נרשמו שלא כדין. בנסיבות אלה צדקה ראש ההוצאה לפועל משלא אפשרה לב"כ המבקשים לחקור את המצהיר מטעם הבנק. גם בבקשה המונחת לפניי לא נטען בדרך כלשהי לאיזה צורך ביקש ב"כ המבקשים לחקור את המצהיר מטעם הבנק, ובמה הייתה החקירה הנגדית מסייעת לטיעונו, ולפיכך לא מצאתי לנכון בסמוך לאחר הגשת הבקשה, ואיני מוצא גם כיום טעם הגיוני להחזיר את הדיון לפני ראש ההוצאה לפועל לשם חקירת המצהיר מטעם הבנק.

מכל מקום, כאמור, נתנה ראש ההוצאה לפועל ההחלטה, ולפיכך נבחן את טענות המבקשים כנגדה כפי שנטענו בבר"ע 628/05.

בר"ע 628/05 - תמצית טיעוני הצדדים והכרעה

8.         בבקשת רשות ערעור זו מודה ב"כ המבקשים, כי אכן טענות המבקשים לפני ראש ההוצאה לפועל לא היו מופנות כלפי עצם החיוב או כלפי שטרי המשכנתא, אלא כי הבנק לא עמד בדרישות המקדמיות הנדרשות על פי דין לשם הגשת הבקשה למימוש, ולפיכך קביעת ראש ההוצאה לפועל כי מדובר במעין "התנגדות לביצוע שטר" אינה נכונה.

לנושא זה נטען מטעם המבקשים בשלושה:

א.                 כי הבקשה למימוש משכנתא הוגשה נגד צדדים שונים וחובות שונים, אשר כל אחד מהם נתן בידי הבנק משכון על נכס אחר ואין כל קשר בין החוב הנטען למשכון של הצדדים האחרים.

ב.                  כי הבנק לא צירף דף חשבון ודף פתיחת חשבון לבקשה למימוש אלא "תדפיס הפרשות יומי להלוואה", בלבד, שאינו מספק לצורך הבקשה.