החלטה בתיק ברע 555/06

1.         המשיבה תבעה בבימ"ש השלום את המבקשים 1-3 לפיצוי נזקי גוף בגין תאונת דרכים בה נפגעה ב-13.1.01 ואת המשיבים 4-5 בגין תאונת דרכים נוספת [עת נסעה באוטובוס ציבורי] מיום 17.3.04.

            במקביל לתביעתה הגישה בקשה למינוי מומחה רפואי.

            המבקשים התנגדו לבקשה וביום 2.2.06 נעתר בימ"ש קמא [כב' השופטת ר. בהט] לבקשה והורה על מינוי מומחים רפואיים בתחומים שונים.

            בבקשה זו שבפני, עותרים המבקשים לרשות ערעור כנגד ההחלטה, כאשר השגותיהם מתרכזות בשתי אלה:

            א.         תצהיר המשיבה שתמך את בקשתה נמצא בלתי נכון בעליל.

ב.         התיעוד הרפואי שהוגש בתמיכה לבקשה אינו עולה כדי ראשית הראיה הנדרשת לצורך מיוני מומחה רפואי.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיהן ובתיק בימ"ש קמא, החלטתי לדון בבקשה כבערעור - כאילו ניתנה הרשות לכך.

2.         עפ"י תקנה 2(א)(2) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986 ["התקנות"], יצרף תובע לבקשת מינוי מומחה רפואי - בין היתר - "תצהיר שבו יתן תשובות לשאלות המפורטות בטופס 2".

            שתי "השאלות" שבטופס 2 לאותן התקנות הן כדלהלן:

            א.         "רשימת מחלות שהיו לי וחייבו את אשפוזי במוסד רפואי".

ב.         "פרטים על תאונות שהיו לי, תאריכים, סוג הפגיעה, המוסד הרפואי שטיפל בי...".

            התצהיר שצירפה התובעת [המשיבה] לבקשתה היה כדלהלן:

"1.       בשנת 1971 בוצעה לי כריתת שד ימין בבי"ח בגרוזיה בגין סרטן השד. מאז מצבי תקין.

2.        למיטב זכרוני, לא היו לי מחלות נוספות שחייבו אישפוז בביה"ח. לא היו לי תאונות, ואולם כל זה דורש בדיקה בתיק הרפואי".

בדיון שנערך בבקשת המינוי [ב-28.9.05] איפשר בימ"ש קמא לב"כ הנתבעים להגיש רשימת מסמכים לעניין זה.

מאותה רשימה, ומהעתקי המסמכים הרפואיים הרבים שצורפו לה, עולה לכאורה כי התובעת אושפזה בבתי חולים לפחות שש פעמים, בטרם הגשת תצהירה הנ"ל, כי טופלה בעבר לפחות בשלוש הזדמנויות שונות בגין תלונותיה על פגיעה בתאונות דרכים [שקדמו לתאונות נשוא התביעה] ומספר פעמים רב בגין תלונות על פגיעות או חבלות כתוצאה מנפילות או חבלות אחרות.

            נוכח כל אלה - שבו המבקשים וביקשו את ביהמ"ש לדחות הבקשה למינוי המומחה.

            ב"כ המשיב בתגובתו למסמכים ולנתונים הנ"ל, אינו כופר בנכונותם אלא טוען כי:

"התובעת נתנה תצהיר בריאות, מבלי לעיין קודם בתיקה הרפואי. בתצהירה נאמר כי הוא ניתן למיטב זכרונה, וכל זה דורש בדיקה בתיק הרפואי".