החלטה בתיק ברע 552/03

1.         המבקשים הנשואים זה לזו עותרים להרשות להם לערער על החלטת בית משפט לענייני משפחה לפיה תיערך בדיקת רקמות לבחון האם משיב 1 (להלן: "המשיב") הינו אביה של קטינה ילידת 1996.

2.         זהו גלגולו השני של התיק. המשיב הגיש תביעה בבית משפט קמא למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא אביה של הקטינה. האם אינה מכחישה כי בתקופה הרלוונטית היא קיימה יחסי מין גם עם המשיב. כן עולה שאין היא יודעת מי אביה של הקטינה. המבקשים, האם ובעלה, מתנגדים לעריכת הבדיקה בטענה שאין זה לטובת הקטינה לדעת האם המשיב הינו אביה.

            בשלב מוקדם נתן בית משפט קמא החלטה לערוך בדיקת רקמות. על החלטה זו הוגשה בפני בקשה, שנדחתה (בר"ע 756/01). ציינתי: "נראה כי דווקא בשל גילה הצעיר של הקטינה, מוטב שהבדיקה תיערך בהקדם על מנת שהערפל סביב שאלת האבהות יתפוגג במהרה" (שם, עמ' 3).

            על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט עליון (רע"א 1234/02). כב' השופטת שטרסברג כהן ציינה בהחלטתה את הסכמת הצדדים לפיה העניין מוחזר לבית משפט לענייני משפחה אליו תוגש ראייה חדשה, היא חוות דעת פסיכולוג מטעם המבקשים ובהתאם ימשיך בית משפט קמא לשמוע את התיק : "וינקוט בכל צעד שיראה לנכון לשם מתן החלטה בסוגיית בדיקת הרקמות".

            התיק הוחזר לבית משפט לענייני המשפחה, ובהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט. התגלתה מחלוקת בין המומחים. המומחה מטעם המבקשים המליץ למנוע את בדיקת הרקמות: "משום שהיא עומדת בסתירה לטובת הילדה". לדעת מומחה זה הקטינה זוכה לאדם שמתנהג כהורה יציב, הוא המבקש, ואילו התנהגותו של המשיב "מפקיעה ממנו את זכות ההורות", היה והתברר שהוא אביה. המומחה מטעם בית המשפט, דוקטור גוטליב, הגיע למסקנה ש "יש לקבוע בצורה ברורה כי לא היה בבדיקתי דבר אשר יעיד כי (המשיב) יפגע בילדה או כי יש בעצם הידיעה כי האב המגדל אינו האב הביולוגי בכדי לפגוע בנפשה של הילדה הזו".

            בית משפט קמא איפשר שאלות הבהרה וחקירה נגדית. בהחלטתו קבע שיש להעדיף את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. בהיגיון רב ציין שמומחה זה בדק את כל המעורבים ואילו המומחה מטעם המבקשים לא פגש את המשיב כלל. הוענק משקל לקביעת המומחה מטעם בית המשפט, לפיה מדובר בקטינה שהיא בריאה בנפשה אשר בכוחותיה להתמודד עם כל תוצאה שתהא.

3.         בבקשה הנידונה חוזר וטוען בא כוח המבקשים כי בדיקת הרקמות עומדת בניגוד לכלל העל של "טובת הילד". כן התייחס למחקרים משדות רחוקים בכדי לבסס את עמדתו שטובת הילדה דורשת שלא תגלה אם המשיב אביה הוא. באת כוח היועץ המשפטי לממשלה המייצגת את הילדה מתנגדת לבקשה וסבורה כי החלטת בית משפט לענייני משפחה נסמכת על חומר הראיות המצוי בתיק. להשלמת התמונה יצויין כי האם אינה יהודיה ולא מתעוררת שאלת ממזרות בתיק זה.

4.         נראה כי המבקשים כופים על המקרה הנחה עובדתית ועל יסודה הם ממשיכים במסע משפטי ופסיכולוגי. הנחת המבקשים הינה כי לא יהא זה לטובת הילדה לגלות אם המשיב אביה. בית משפט קמא בחן סוגייה זו. אין הוא חייב לקבל את חוות דעת המומחה מטעם המבקשים. נימוקיו להעדפת המומחה מטעם בית המשפט הגיוניים ומשכנעים, ההכרעה קונקרטית ולא מופשטת. אם המבקשים רוצים להיאחז בכללים הרי שבדרך כלל טובת הילד מצדיקה שידע מיהם הוריו. זוהי זכות יסוד של כל אדם.

            תוך גישה בונה אוסיף כי אם יתברר שהמשיב הינו אבי הילדה, טוב יעשו כל הצדדים אם יפעלו יחד לטובת הילדה ולא ינסה אף גורם לתקוע טריז בגלגלי הדינימקה הרגשית והפסיכולוגית של הקטינה. בחלק מטיעוני בא כוח המבקשים משתמע  כי על בית משפט להשלים עם מציאות של עוינות במצבים שונים, ולפסוק בהתאם. גישה כזו עלולה במקרים מסוימים להעניק לשנאה כוח וטו על חיי הנפש של קטין. תחת זאת, האחריות ודאי רובצת  על אלה שטוענים שהם אוהבים את הילדה. יתכן שתוצאת הבדיקה תגלה שהמשיב אינו אבי הקטינה. וכי אין זה ברור שבנסיבות העניין מוטב שהדבר יחשף בפני כל המעורבים ולא להנציח סימן שאלה באוויר הרגשי.

4.         הבקשה נדחית.

            המבקשים ישאו בהוצאות כל אחד מהמשיבים בסך 1,500 ש"ח להיום.

ניתנה היום כ"ח באב, תשס"ג (26 באוגוסט 2003) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: