החלטה בתיק ברע 508/07

בית הדין הארצי לעבודה

1. המועצה המקומית פרדס חנה - כרכור

2. מר חיים געש - ראש המועצה המקומית פרדס חנה - כרכור  המבקשים

יוסי מלכה                                                                                          המשיב

בפני הנשיא סטיב אדלר

ה ח ל ט ה

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת אביטל רימון-קפלן, בשא 3884/07 בתיק עיקרי עב 2507/07) מיום 5.8.2007 בה התקבלה בקשת המשיב להורות במסגרת סעד זמני על ביטול ההחלטה המורה על השעייתו מהעבודה במשיבה 1.

2.         ואלה העובדות לכאורה הצריכות לענייננו, כעולה מהחומר שלפני.

            המשיב (להלן: העובד) מועסק במשיבה 1 (להלן: המועצה) כ-23 שנה, כרכז תרבות. במסגרת תכנית הבראה משנת 2004, בוטלה משרתו והוא נויד לתפקיד מנהל פרויקטים הכפוף ישירות למבקש 2 (להלן: ראש המועצה) ולמנכ"ל המועצה. לכאורה, מאז שנת 2006 לא שובץ העובד לאף תפקיד מוגדר, והוטלו עליו משימות קטנות בלבד, דבר אשר פגעו, לטענתו, בבריאותו הפיזית והנפשית. יצוין כי העובד עוסק בפעילות ארגונית, מטעם נציגות העובדים והיה חבר מספר פעמים בעבר בוועד העובדים.

                  בעקבות דו"ח שהוגש מטעם משרד חקירות  אשר עקב אחר העובד, נפתח הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בין היתר, ייוחסו לעובד מעשים של דיווח כוזב בכרטיס הנוכחות, ועיסוק בעת חופשת מחלה ב"פעילות שאינה מאפיינת אדם במחלה". 

                  ביום 30.5.2007 נשלח מכתב לעובד מטעם ראש המועצה, בו זומן הוא ליום 7.6.2007 להשמיע את טענותיו, בטרם ייעשה ראש המועצה שימוש בסמכותו להשעותו עד לתום ההליכים המשמעתיים. לבקשת העובד, נדחתה הישיבה ליום 11.6.2007. בישיבה זו נכחו ראש המועצה ועו"ד גו'בראן המשמש כיועץ המשפטי למועצה ולעומד בראשה, ושימש גם כ"תובע" (כפי הגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978) בתיק המשמעתי שנפתח כנגד העובד. חרף טענתם של העובד ובא כוחו לפיה עו"ד ג'ובראן מצוי בניגוד עניינים בשני תפקידיו הנזכרים לעיל, נכח הוא גם בישיבת השימוע השנייה, ביום 14.6.2007, שנערכה כהמשך לישיבה הקודמת. בישיבה זו טען העובד כנגד הכוונה להשעותו, העלה אפשרות העברתו לתפקידים אחרים ההולמים את כישוריו, ואף העלה את האפשרות להוציאו לפרישה מוקדמת.

                  ביום 28.6.2007 נשלח לעובד מכתב ההשעיה, שכנגדו עתר לבית הדין האזורי.

3.         בית הדין האזורי קיבל את עתירת העובד, וקבע כי דין החלטת ההשעיה להתבטל. בהחלטתו, קבע בית הדין האזורי כי נפל פגם בהליך השימוע עת נכח עו"ד ג'ובראן בישיבת השימוע, וזאת תוך שהוא מסתמך על ההלכה שנפסקה בעע151/05 חיים טולדנו - עירית נצרת עילית (ניתן ביום 26.2.2007, להלן: פרשת טולדנו). כמו כן, קבע בית הדין האזורי כי לא נשקלו השיקולים הנדרשים, ולא נערך האיזון הדרוש בין האינטרסים של הצדדים, כפי שגובשו בפסיקה, לרבות בדב"ע נד/120-3 שבח - ראש עיריית תל אביב ואח' (פד"ע כו', 395, להלן: פרשת שבח).

      עוד קבע בית הדין האזורי, כי לאור הדברים האמורים במכתב ההשעיה, המדובר בפועל, בהחלטה על השעיה עד תום ההליכים המשמעתיים. בנסיבות אלה, המדובר בהחלטה בלתי מידתית החורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.

                  מכאן, הוגשה הבקשה שלפני.

4.         במסגרת בקשת רשות הערעור, טוענים המבקשים - הם המועצה והעומד בראשה - כי בהחלטתו, התערב בית הדין האזורי בהחלטה מנהלית, באופן שאינו מתיישב עם ההלכה לפיה אין בית הדין נוהג להתערב בשיקול דעתה של הרשות מנהלית, ואין הוא שם עצמו במקומה. לטענתם, בית הדין האזורי לא הבחין בין נסיבות מקרה דנא, לבין הנסיבות שהיוו את התשתית העובדתית בפרשת טולדנו ובפרשת שבח, וכי לא היו בפני בית הדין האזורי ראיות מספיקות על מנת לקבוע כי ראש המועצה לא שקל את השיקולים הנדרשים, כאמור בגוף ההחלטה מושא בקשה דנא.

5.         לאחר שעיינתי בכלל החומר שהונח בפני, ונתתי דעתי לנימוקי המבקשים, אני מחליט דין הבקשה להידחות. זאת, אף מבלי להידרש לתשובת העובד.