החלטה בתיק ברע 498/06

1.         המבקש פנה לבית דין זה בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בנצרת מיום 14.6.2006 (השופטת אורית יעקבס ונציגי הציבור מר נימר מולא ומר מוחמד גנאים; בשא 1723/06 עב 1558/06) אשר דחה את בקשתו להורות למשיב (להלן גם: המוסד לביטוח לאומי) שלא לנקוט בהליכים להפסקת עבודתו, ובכלל זה שלא לקיים לו שימוע בפני היועצת הרפואית של המוסד, הד"ר קטן.

הרקע לבקשה:

2.          המבקש, מומחה ברפואת ילדים, נתן למוסד לביטוח לאומי משך שנים ייעוץ בתחומים שונים ובכלל זה במחלקת "נפגעי עבודה", "נכות כללית" ו"ילד נכה". ההתקשרות בין הצדדים הוסדרה ב"חוזה למתן שירותים".

המוסד לביטוח לאומי ביקש לסיים את ההתקשרות עם המבקש בטענה שגילה ליקויים שונים בעבודתו. אי לכך, הוזמן המבקש במהלך דצמבר 2005 למשרדו של סמנכ"ל משאבי אנוש במוסד לביטוח לאומי להשמעת עמדתו בהתייחס לטענות שהועלו כנגדו. המבקש הודיע על הסכמתו לכך שהשימוע יתקיים בכתב. עד כה, טרם קוים הליך שימוע נוכח דרישותיו החוזרות ונשנות של המבקש לקבלת מסמכים שונים מן המוסד לביטוח לאומי. לשם שלמות התמונה יצויין, כי הצדדים חלוקים בשאלת קיומם של יחסי עבודה ביניהם וכפועל יוצא מכך בדבר חובתו של המוסד לקיים למבקש הליך שימוע. מכל מקום, המוסד לביטוח לאומי הודיע כי הוא יקיים למבקש שימוע, ולו לפנים משורת הדין.

3.         המחלוקת בין הצדדים, כפי שהובאה לפיתחו של בית הדין האזורי, הייתה בשאלה האם מנועה ד"ר קטן, היועצת הרפואית של המוסד, לערוך למבקש שימוע לצד מר דורי, סמנכ"ל משאבי אנוש במוסד לביטוח לאומי. זאת, נוכח טענתו של המבקש כי הד"ר קטן אינה הגורם המוסמך לפטרו על פי התקשי"ר וכי משעה שד"ר קטן גמרה אומר לפטרו, ממילא לא תוכל לשמוע את טענותיו בלב פתוח ובנפש חפצה.

4.         בהחלטתו בבקשת המבקש למתן סעד זמני, קבע בית הדין האזורי כי "הגב' קטן הינה גורם מתאים ונכון לקבל החלטה בעניינו של המבקש וזאת בשיתוף עם סמנכ"ל משאבי אנוש, מר דורי...ד"ר קטן הינה האחראית על המבקש, ברשותה הכלים המקצועיים להעריך את תפקודו ועל כן אין מקום להחליפה".

            כנגד החלטה זו מוסבת הבקשה למתן רשות ערעור מושא דיוננו.

5.         לאחר עיון בטיעוני המבקש ובכלל החומר שהובא לפני, נחה דעתי כי החלטתו של בית הדין האזורי בדין יסודה ולא נמצא טעם להתערבותו של בית דין זה בהחלטת בית הדין קמא לפיה הליך השימוע שהסכים המוסד לביטוח לאומי לערוך למבקש יתקיים על ידי מר דורי והד"ר קטן, ונבאר.

6.         מצויים אנו כיום בשלב מוקדם של ההליכים, כאשר, הלכה למעשה, טרם התקבלה החלטתו הסופית של המוסד לביטוח לאומי בדבר המשך ההתקשרות עם המבקש. כמו כן, טרם נדונה לגופה מהות ההתקשרות בין הצדדים: האם מדובר ביחסי עובד מעביד - כטענת המבקש, אם לאו - כעמדת המוסד לביטוח לאומי. במצב דברים זה, טרם בשלה העת להכרעתו של בית דין שלערעור בסוגיות אלה.

משכך הוא, איני מוצאת מקום לקיים דיון בערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לפיה הד"ר קטן אינה מנועה מליטול חלק בשימוע שיערך למבקש. על פני הדברים, מקובלת עלי מסקנתו של בית הדין האזורי כי בידי הד"ר קטן הכלים להעריך את עבודתו של המבקש ולהחליט על המשך התקשרותו עם המוסד, בשיתוף עם מחלקת משאבי אנוש במוסד לביטוח לאומי.

7.         ועוד זאת, החלטה אם ליתן סעד זמני נתונה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך. ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בבקשה למתן סעד זמני, אלא אם כן הפעיל בית הדין שיקול דעתו שלא כהלכה (דב"ע שן/41-14 ועד עובדי קבוצת הקשר של תדיראן בע"מ - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 92; דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244). לא מצאתי כי עניינו של המבקש נופל בגדר מקרים אלו.

8.         עניין פסיקת הוצאות בהליך נתון אף הוא לשיקול דעתו של בית הדין האזורי. הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית שעניינן הוצאות משפט, אלא במקרים חריגים בלבד (ראה: דב"ע נא/9-6 חברת מייסון בע"מ - קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין, פד"ע כג 430). משכך הוא, לא מצאתי בבקשת רשות הערעור טעמים שיהא די בהם על מנת לקבל את הבקשה גם בסוגיה זו.

9.         הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה בהעדר הצדדים היום ז' בתמוז התשס"ו (3.7.2006)  ותשלח לצדדים.

                                                            נילי ארד

                                                             שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: