החלטה בתיק ברע 429/06

1.                  בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (הרשמת חופית גרשון; דמ 5854/05) אשר קיבל את תביעתו של המשיב כנגד המבקשת 1 (להלן - חב' נחשון) לתשלום שכר עבודה, פדיון ימי חופשה והוצאות נסיעה.

2.                  המשיב הגיש תביעה בבית הדין האזורי כנגד המבקשים וכנגד חב'  א.ח.מ. - ש. אבטחה בע"מ (להלן - חב' א.ח.מ.) ואילנה סלע. במסגרת ההליך בבית הדין האזורי, ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד חב' א.ח.מ., ולבקשת המשיב נמחקה התביעה כנגד אילנה סלע.

3.                  בית הדין האזורי בחן את טענות הצדדים וכלל חומר הראיות שהיה בפניו, ולאחר ששמע והתרשם מן העדויות קבע כדלקמן:

טענת המשיב, לפיה עבד עד לסוף חודש אוגוסט 2004 נתקבלה; משלא נסתרה טענתו, כי חב' נחשון החליפה את חב' א.ח.מ., הרי שהוא זכאי לתשלום זכויותיו בגין עבודה בחודש אוגוסט 2004 מחב' נחשון; תביעתו האישית של המשיב כנגד המבקשים 2-3, בטענה שנתקיימו הנסיבות המצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות כנגדם, נדחתה משלא הוכחה; כמו כן, נפסקו לזכות המשיב פדיון ימי חופשה והוצאות נסיעה.

4.                  בבקשת רשות הערעור קובלת חב' נחשון כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, לפיהן החליפה את חב' א.ח.מ., וכי היא זו החייבת בתשלום הזכויות המגיעות למשיב בגין עבודתו בחודש אוגוסט 2004. כמו כן, טוענת חב' נחשון כי השכר שנפסק לזכותו של המשיב כולל גמול בגין עבודה בשעות נוספות, אשר לא הוכחו.

המבקשים 2-3 טוענים כנגד אי פסיקת הוצאות משפט לזכותם, לאחר שנדחתה התביעה נגדם, ולא הורם מסך ההתאגדות. עוד צויין, כי למעשה זכה המשיב בכפל זכויות לאחר שניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד חב' א.ח.מ. ועם מתן פסק הדין לגופו של עניין, כנגד חב' נחשון.

5.                   לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, ובתיק בית הדין האזורי, אני מחליטה לדחות את הבקשה. זאת, מבלי לבקש את תגובת המשיב, בהתאם ל תקנה 85(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991.

6.                  קביעותיו של בית הדין האזורי, לפיהן המשיב עבד בחודש אוגוסט 2004 קיבלו חיזוק מעדויות הצדדים והמסמכים שהוגשו לתיק, כגון רישומי שעות העבודה, רשיון לשאת כלי ירייה מתאריך 25.8.04, דיווחים מחברת האשראי על רכישות באיזור העבודה. ככלל, ציין בית הדין האזורי כי עדותו של המשיב בפניו היתה מהימנה ורציפה ולא נתגלו בה סתירות.

זאת ועוד, בית הדין האזורי קבע כי חב' נחשון החליפה את חב' א.ח.מ. לאחר שנמצא כי המבקשת לא הביאה ראיות לסתור את גרסתו זו של המשיב. בעניין זה הוגש לבית הדין האזורי תלוש משכורת של מאבטח שעבד עם המשיב, בו צויינה חב' נחשון כמעסיקה. מנגד, מי ששימש כמנהל שטח בחב' א.ח.מ. והקים את חב' נחשון לא סתר את גרסת המשיב בעניין זה. נמצא איפוא, כי ממצאיו ומסקנותיו של בית הדין האזורי נתמכו היטב בחומר הראיות שהיה בפניו.

7.                  כלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה מן העדויות שהיו בפניה. בהליכי דיון מהיר, בפרט, התערבותה של ערכאת הערעור היא מצומצמת ביותר, ומוגבלת בעיקר לבירור שאלות משפטיות (דב"ע נז/212-9 משה קוריאט - נירה שובל, מיום 27.04.98). בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לחרוג מן הכלל האמור.

8.                  אשר לטענה כנגד גובה השכר שנפסק למשיב, בגין עבודתו בחודש  אוגוסט 2004, הרי שדין טענה זו להידחות. שכר העבודה שנפסק לזכות המשיב (8,220 ש"ח) ניתן בהתאם לאמור בכתב תביעתו, משלא נסתר. חב' נחשון לא הציגה בבית הדין האזורי חישוב אחר לשכר העבודה, ומשכך לא מצאתי להתערב בקביעתו זו של בית הדין האזורי.

9.                  אשר לטענת המבקשים 2-3 כנגד אי פסיקת הוצאות משפט, עם דחיית התביעה כנגדם, הרי שגם דין טענות אלו להידחות. 

עניין פסיקת הוצאות בהליך נתון לשיקול דעתו הרחב של בית הדין. הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית שעניינן הוצאות משפט, אלא במקרים חריגים בלבד (ראה למשל: דב"ע נא/9-6 חברת מייסון בע"מ - קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין, פד"ע כג 430). נחה דעתי, כי נסיבות העניין אינן ממין אותם מקרים חריגים המצדיקים סטיה מן הכלל האמור.

10.               לסיכום אציין, כי בהחלטתי זו שקלתי והתחשבתי גם בטענת חב' נחשון, לפיה תוצאת פסק דינו של בית הדין האזורי מובילה לתוצאה, לפיה זכאי המשיב לתשלומים משני חייבים (חב' א.ח.מ. וחב' נחשון). יחד עם זאת, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי, מאחר ואין די בטענה זו כדי לשנות מהכרעתו של בית הדין האזורי, לגופו של עניין, ומשלא מצויה בפני בקשת רשות ערעור מטעמה של חב' א.ח.מ. בעניין זה.

11.               סוף דבר - הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' בתמוז תשס"ו (02.07.06) ותישלח לצדדים בדואר.

                                                                        ורדה וירט ליבנה, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: