החלטה בתיק ברע 424/07

בית הדין הארצי לעבודה

יפה דן                                                 המבקשת

-

המוסד לביטוח לאומי                                   המשיב

ה ח ל ט ה

1.         בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים מיום 03.06.2007 (סגנית השופטת הראשית דיתה פרוז'ינין; בל 2488/02), בה התקבלה בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) למינוי מומחה רפואי נוסף בעניינה של המבקשת.

2.         בהליך זה מונה כמומחה יועץ - רפואי מטעם בית הדין הפסיכיאטר ד"ר אהרונסון (להלן - המומחה הרפואי). בהחלטה על מינויו, פורטו העובדות הבאות:

א.      ביום 14.06.01 בסמוך לשעה 19:00 לערך, התקיימה שיחה טלפונית קשה בין המבקשת  למנהל החברה בה הועסקה.

ב.         בשיחה נדרשה המבקשת, אשר שהתה לבדה במקום העבודה לאחר שעות העבודה המקובלות, לעזוב את המקום ללא דיחוי, תוך איום להזמין משטרה למקום אם לא תעשה כן.

ג.         השיחה היתה קשה, אולם ללא צעקות.

ד.         המבקשת פוטרה במהלך השיחה על אתר.

ה.        פיטורי המבקשת "היו באוויר" בחודשים שקדמו למועד זה.

בהחלטה זו לא פורטה תקופת עבודתה של המבקשת במקום עבודה הימנו פוטרה ביום 14.06.01.

            המומחה הרפואי התבקש לענות על השאלות, מהי מחלתה של התובעת והאם יש קשר רפואי בין העובדות המתוארות בסעיף 2 לעיל, לבין מחלתה של התובעת.

3.         בחוות דעתו, העריך המומחה הרפואי, כי מתקיים קשר סיבתי בין העובדות לעיל לבין מחלת התובעת. בחוות דעתו ציין המומחה, כי "...עולה שהתובעת עבדה שנים רבות במקום עבודתה ושעבודתה היוותה בשבילה מקור חשוב ומרכזי להערכתה העצמית והזנה חיובית לתדמיתה האישית. הארועים שהביאו לפטורים מעבודתה היו בשבילה פגיעה טראומטית בביטחונה ובתפיסתה העצמית... עבודתה היוותה בשבילה מקום של רצף, בטחון וקביעות והפיטורים בצורה שבוצעו, הוו בשבילה טראומה שהפעילה פגיעות על רקע קדום בבטחון וההערכה העצמית".

   לאחר זאת הופנו למומחה הרפואי שאלות הבהרה, שנסמכו בין השאר על פירוט 14 מקומות העבודה בהם עבדה המבקשת לפני הארוע מיום 14.06.01 וכתשעה מקומות עבודה בהם עבדה לאחר הארוע. מעיון במענה המומחה הרפואי לשאלות ההבהרה, עולה, כי המומחה לא שינה דעתו לקיומו של קשר סיבתי. לעניין זה נסמך המומחה הרפואי, על מכתב מיום 05.12.97 של הפסיכיאטרית ד"ר בוכמן, אשר המבקשת טופלה אצלה בשנת 1997, בו שללה הרופאה פתולוגיה פסיכיאטרית ברורה וקשה אצל המבקשת.

   נביא מקצת מתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, כדלקמן: "פיטורין פתאומיים ללא התרעה קודמת ממקום עבודה, שנתפס כבטוח, והווה מקור פרנסה, הערכה עצמית והזנה חיובית לתדמית האישית, יכולים בהחלט להכלל בין המצבים האראומטיים העומדים בקריטריון הסף (לטראומה בהקשר ל - PTSD)...". לשאלה, האם העובדה שפיטוריה של המבקשת "היו באוויר", עשויה היתה לגרום לה למתח מתמשך, השיב המומחה בחיוב, והוסיף, כי "סביר להניח שהדחק הבין אישי בתהליך הגירושין, הדחק בנושא הצורך לוותר על משמורת הילדים ונושא 'הפיטורין שהיו באוויר' הינם גורמים משמעותיים שהשפיעו על התובעת לפני הארוע. איני יכול לקבוע מה היה מצבה הנפשי של התובעת לפני הארוע הנטען ואיני יכול לשלול את היותה במצב נפשי של מתח, חרדה ודיכאון בתקופה זו. עם זאת עלי לציין כי אין לי עדות רפואית כלשהיא התומכת בהיותה במצב של מתח, חרדה ודיכאון בתקופה הנדונה".