החלטה בתיק ברע 378/07

בית הדין הארצי לעבודה

היי קיו הדרכה ופיתוח בע"מ

                       המבקשת

-

קרן בוסקילה

           המשיבה

בפני השופטת ורדה וירט ליבנה

ה ח ל ט ה

1.   לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (השופט הראשי מיכאל שפיצר, בשא 1733/07 בתיק עיקרי עב 3223/06) מיום 24.5.2007 בה, בין היתר, התקבלה חלקית בקשת המשיבה לצו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. עוד לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי עד למתן הכרעה בבקשה או הכרעה בערעור לגופו, ככל שתינתן רשות.   

2.   ואלה, בתמצית, העובדות לכאורה כעולה מהחומר שלפני.

המבקשת (להלן: החברה) עוסקת בהעברת קורסים להכנה לקראת הבחינה הפסיכומטרית הנדרשת לשם קבלה למוסדות לימוד אקדמיים רבים במדינה, ובהכנה לקראת בחינות הבגרות. המשיבה (להלן: המורה) הועסקה בחברה החל מחודש ספטמבר 2005 ועד לחודש אוקטובר 2006, ועתרה לבית הדין האזורי בתביעה לפיצוי בגין הפרת הסכם ואובדן השתכרות, פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ושכר עבודה. בין היתר טענה המורה בכתב התביעה כי בין הצדדים סוכם כי היא תעביר, לצורך ניסיון בלבד, שלושה קורסים במקביל לקראת מועד 10/06. מבחינתה, הניסיון כשל, משהדבר דרש ממנה מאמצים רבים, והביאה למצב של תשישות פיזית ונפשית. בהמשך, דרשה החברה מהמורה להעביר שלושה קורסים גם לקראת מועד 12/06. משלא נתנה את הסכמתה לכך, ומשלא קיבלה את שיבוצה למועד הקרוב כשאר המורים בחברה, החלה חליפת דברים בין הצדדים, בכתב ובעל פה, שעניינם תשלום זכויותיה של המורה. הצדדים נותרו חלוקים ביניהם בין היתר, בשאלת נסיבות הפסקת עבודתה של המורה, דבר אשר הוביל בסופו של דבר את המורה לפנות אל בית הדין בתביעה כאמור.

      במסגרת הליך ביניים, עתרה המורה לבית הדין האזורי בבקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים הכוללים את הודעת החברה על שיבוץ המורים ביחס למועד 12/06, ומערכת פריסת הקורס שנקבעה לה ביחס למועדים 4/06, 7/06, 10/06 ו-12/06.

3.   בית הדין האזורי קיבל את הבקשה חלקית, והורה לחברה לגלות את הודעתה על שיבוץ המורים ביחס למועד 12/06, וזאת תוך השחרת שמות המורים למעט שמה של המורה. בנוסף, הורה על גילוי מערכת פריסת הקורס, באופן חלקי כך שפרטים כמו תכניות השיעור יושחרו, ויוותרו הפרטים הרלוונטים שהם מועדי ושעות השיעורים.

4.   במסגרת בקשת רשות הערעור, טוענת החברה כי יש בהחלטת בית הדין כדי לפגוע בפרטיות מוריה האחרים, ופגיעה בסודותיה המסחריים. בנוסף, טוענת היא כי אין במסמכים אותם נדרשה לגלות כדי לשפוך אור על הנושאים במחלוקת העולים מכתב התביעה, ואין המדובר אלא "במסע דיג" אותו עורכת המורה.

5.   לאחר שעיינתי בכלל החומר שהובא לפני במסגרת בקשת רשות הערעור, לרבות נספחיה, אני מחליטה לדחותה. זאת, אף מבלי להידרש לתשובת המורה. מתן או סירוב ליתן צו לגילוי מסמכים וכן היקף הגילוי נתון לשיקול דעתה של הערכה הדיונית ורק שעה שההחלטה מופרכת על פניה תתערב בשיקול דעתה ערכאת הערעור (דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 225; דב"ע נז/102-3 דבורה נבות-פיקל - מרדכי ריכטר, פד"ע לב 460). במקרה שלפני לא מצאתי כי מתקיימים התנאים המצדיקים מתן רשות ערעור על החלטת הביניים של בית הדין האזורי. אמנם, אל מול זכותה של המורה לעיון במסמכים המדוברים, עומד האינטרס הלגיטימי של החברה לשמירה על סודותיה המסחריים ועל פרטיות מוריה. על בית הדין מוטלת החובה לאזן בין האינטרסים השונים, כאשר האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה (ראו: עע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ביום 22.12.2005; רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ו-2 אח' פ"ד נו(5) 193, בעמוד 196; ראו והשוו גם: עע 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן - ד"ר צמח קיסר ואח', ניתן ביום 24.3.2005). במקרה שלפני, נחה דעתי כי בית הדין האזורי איזן נכונה בין האינטרסים השונים, עת הורה על גילוי ועיון במסמכים, בכפוף להשחרת שמות המורים, ולהשחרת הפרטים שאינם רלוונטיים ממערכת פריסת השיעורים, כאמור בהחלטתו.

משכך החלטתי, מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי. 

6.         סוף דבר - הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.