החלטה בתיק ברע 3370/08

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת עדי חן-ברק)  מיום 30.4.2008, לפיה הורה על מינוי מומחה מטעמו והורה למבקשת להעביר למומחה ולמשיב מסמכים. כן חייב בית המשפט את המבקשת לשלם למשיב את הסכום שהפקידה בקופת בית המשפט לפי תקנה 504 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות").

1.         המבקשת התקשרה עם המשיב בחוזה למתן שירותי ייעוץ (להלן: " החוזה"), בו נקבע מנגנון השכר המגיע למשיב, כאחוז מסויים מרווחי המבקשת. בסעיף 13 לחוזה נקבע כי הגורם המוסמך לקביעת מדד הרווח יהיה רואה החשבון של המבקשת (להלן: " רואה החשבון").

על אף שהחוזה נחתם לתקופה של שנה, הודיעה המבקשת למשיב, לאחר כחצי שנה בלבד, על הפסקת ההתקשרות ביניהם. המשיב הגיש תביעה נגד המבקשת וטען כי לא שילמה לו את שכרו בהתאם למוסכם. המבקשת טענה כי רק לאחר הגשת התביעה, היא קיבלה את שיעור מדד הרווח מרואה החשבון של החברה, ובהתאם לכך נגזר שכרו של המשיב בסך 5,229 ש"ח. סכום זה הופקד על ידי המבקשת בקופת בית המשפט ביום 1.1.2008 כתנאי לסילוק מלא של התביעה.

2.         ביום 30.4.2008 החליט בית משפט קמא למנות מומחה רואה חשבון מטעמו לפי תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, על מנת שיקבע את מדד הרווח ממנו יש לגזור את שכרו של המשיב (להלן: " המומחה"). המומחה התבקש לבצע את החישוב בהתאם למנגנון שנקבע בחוזה, ולהתייחס לתקופה של שנה שלמה ממועד חתימת ההסכם.

כן נענה בית משפט קמא לבקשת המשיב למתן צו גילוי מסמכים, והורה למבקשת להעביר לו מסמכים חשבונאיים ואת הפירוט המדויק והחישובים על בסיסם קבע רואה החשבון את מדד הרווח.

עוד נקבע בהחלטה, כי מאחר שגם לשיטת המבקשת עליה לשלם למשיב את הסכום שהופקד בקופת בית המשפט, אין סיבה שסכום זה לא יועבר למשיב כבר עתה, ועל כן הורה בית המשפט לגזברות להעביר למשיב את הסכום שהופקד.

3.          על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני, בה הלינה המבקשת על כל רכיבי ההחלטה.

לטענת המבקשת, מינוי המומחה נעשה בניגוד מפורש להסכמות בחוזה ובניגוד להלכה הפסוקה, בבחינת התערבות בחוזה על ידי שינויו או הוספת תנאי שאינו מצוי בו, וכי הדבר נעשה ללא כל דיון או הנמקה.

לטענת המבקשת, מומחה מטעם בית המשפט עלול לטעות בביצוע התחשיב החשבונאי מכיוון " שעקרונות בהסכם היו ידועים לשני הצדדים בעת החתימה על ההסכם ואשר היוו את הבסיס להתקשרות עלולים להיעלם מעיני רואה חשבון חיצוני". בכך עלול להיגרם עיוות דין למבקשת, מאחר שרק רואה החשבון שנקבע בחוזה, מכיר את מבנה המבקשת וחברה נוספת השלובה בה.

כן טענה המבקשת כי הצדדים הסכימו על גורם מוסמך שיקבע את מדד הרווח, בין היתר, מתוך הבנה הדדית כי למבקשת יש אינטרס להגן על סודותיה המסחריים ולא לחשוף אותם בפני אחרים. לכן,       שגה בית המשפט בכך שהורה על העברת מלוא החומר החשבונאי גם למשיב. בנוסף, העברת המסמכים לידי המשיב תאפשר לו לפעול להכנת חוות דעת מטעמו לעניין מדד הרווח ולהשגת יתרון בלתי הוגן, בעוד המבקשת תהא כפופה לחוות דעתו של רואה החשבון שנקבע בחוזה.

            המבקשת טענה כי שגה בית משפט קמא כשהורה למומחה לערוך חישוב לתקופה של שנה, מאחר שההתקשרות בין הצדדים נפסקה תוך פחות משנה, וגם תביעת המשיב הועמדה על תקופה של 3 רבעונים, כך שיש בהחלטת בית המשפט כדי להרחיב את יריעת המחלוקת.

4.         המבקשת טענה כי בהתאם לתקנה 504 לתקנות, הפקדת הסכום היתה מותנית בסילוק תביעת המשיב במלואה, ולכן שגה בית משפט קמא בכך שהורה להעביר את הסכום שהופקד למשיב, למרות שהתביעה נותרה על כנה.

5.         בהחלטתי מיום 23.6.2008 הוריתי למשיב להגיב על חלק הבקשה הנוגע להעברת הכספים שהופקדו בקופת בית המשפט. בתשובתו טען המשיב כי לאחר שהמבקשת הודיעה על הפקדת הכספים ולאור האמור בכתב ההגנה מטעמה, הוא הגיש בקשה לפסק דין חלקי וסבר כי יש לראות בהפקדת הסכום כהודאת בעל דין בחלק מהחוב, אלא שבית משפט קמא לא נתן פסק דין חלקי אלא הורה על העברת הסכום. המשיב הצהיר כי אין מבחינתו מניעה להחזיר את הסכום שהועבר אליו " מאחר והוא אינו רואה בתשלום סכום זה כתשלום שיש בו סילוק מלוא תביעתו, אלא רק של חלק מזערי ממנה", והשאיר לשיקול דעת בית המשפט כיצד לנהוג עם סכום הפקדון.

6.         לאחר קבלת תגובת המשיב לבקשה כאמור, ומכוח סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בחלק מהבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

            בתקנות 504-505 נקבע כדלקמן:

"504. תשלום כסף לקופת בית המשפט מאת הנתבע

(א)   הוגשה תובענה על סכום כסף רשאי כל נתבע, בכל עת, עם מסירת הודעה על כך לשם המצאתה לתובע לפי טופס 47, לשלם לקופת בית המשפט סכום כסף לסילוק התביעה או לסיפוק חלק מעילות התובענה, אם היו עילות אחדות מצורפות בתובענה אחת.

(ב)   שולם הכסף לקופת בית המשפט לסיפוק חלק מעילות התובענה, תפרט ההודעה את העילות שהתשלום מתייחס אליהן ואת הסכום ששולם ביחס לכל אחת מהן, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת.

505. תשלום לתובע