החלטה בתיק ברע 3303/08

1.       בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה ( כב' הרשם מר שמעון רומי) מתאריך 23.4.2008 בתיק הוצל"פ (חדרה) 12-02190-03-6.

2.       המבקש חייב סכום כולל המגיע כדי כ- 1,750,000 ש"ח ל- 19 נושים שונים, ותיקיו בלשכת ההוצאה לפועל אוחדו. משך מספר שנים שילם המבקש תשלומים חודשיים בסכום של 200 ש"ח לחודש. בעקבות בקשת נושיו, קויימה למבקש חקירת יכולת, ובהחלטתו נשוא הבקשה שלפני, קבע כב' ראש ההוצאה לפועל, כי החל מתאריך 1.5.2008 ישלם המבקש לנושיו בתיק האיחוד, סך 2,500 ש"ח מידי חודש.

          על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

3.       חלק מנושיו של המבקש לא התייצבו לדיון ולא מסרו תגובות בכתב. באי כוח המשיבים 1, 2, 4 ו- 17 הודיעו בכתב, כי הם משאירים את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. ב"כ המשיבים 6, 7, 16 ו- 18, התייצבו לדיון וטענו טענותיהם. משיבים אלה מתנגדים לבקשה.

4.       המבקש נשוי ואב לילדה, ומתגורר בדירה הבנויה בישוב בקה אל-גרביה מעל לדירת הוריו. בשנת 2003 התנהלו נגדו מספר תיקים בךלשכת ההוצאה לפועל, וחובותיו אז הגיעו לסכום של כ - 38,000 ש"ח. מאז נוספו למבקש נושים וחובותיו תפחו, ועתה הם נגיעים כדי סכום של כ- 1,750,000 ש"ח. אם אקבל בקשת המבקש, ואקבע כי המבקש יהיה רשאי לפרוע את החוב בתשלומים בסכום של 200 ש"ח לחודש, כי אז ידרשו למבקש 8,750 שנים רק כדי לפרוע את חוב הקרן.

5.       המבקש טוען          כי היה בעל מסעדה משגשגת, ובעטיה נקלע לקשיים הכספיים בהם הוא נתון כיום. לטענת המבקש, הוא משתכר מעבודה כמתדלק בתחנת דלק, ומשכורתו מגיעה כדי סכום של כ- 4,500 נטו לחודש. המבקש מוסיף וטוען, כי בעקבות הסדר לסילוק חובותיו למוסד לביטוח לאומי ולמס הכנסה, עליו לשלם לגופים אלה סכום כולל של 1,200 ש"ח לחודש מתוך משכורתו, וכן עליו לשלם דמי שכירות לאביו בסך 1,000 ש"ח לחודש. מהסכום שנותר בידי המבקש, עליו לקיים את משפחתו, ועל כן הסכום שנותר בידו לשלם לנושיו אינו מגיע אלא כדי הסך 200 ש"ח לחודש, ואין לו כל יכולת לשלם לנושיו סכום של 2,500 ש"ח לחודש, כפי שקבע כב' ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו.

6.       ב"כ המשיבים המתנגדים לבקשה, טוענים, כי הבקשה נגועה בחוסר תום לב, שכן המבקש לא מגלה את כל הנתונים הצריכים לעניין. ב"כ המשיבים מצביעים על סתירות שונות בין המסמכים השונים שצורפו לבקשת המבקש, ועל כך שמדפי חשבון הבנק המנהל על שם אשת המבקש, שם מופקדת משכורת המבקש, עולה, כי למבקש הכנסות נוספות שאין הוא מצהיר עליהן. עוד טוענים ב"כ המשיבים, כי חוזה השכירות שהמבקש חתם עם אביו, ולפיו הוא משלם לאביון סך 1,000 ש"ח מידי חודש, הוא הסכם למראית עין.

7.       ראש ההוצאה לפועל שמע את חקירת המבקש על יכולתו והתרשם מהמבקש ומתשובותיו, וקבע את יכולת הפרעון של המבקש על סמך התרשמותו. התרשמות ראש ההוצאה לפועל ממהימנותו של המבקש ומהימנות הנתונים המוצגים על ידו, אינה עניין שניתן לבחון במסגרת ערעור, ועל כן, ממילא אינה מצדיקה מתן רשות לערער על החלטתו.

          נראה, כי שורש הבעיה בטיעונו של המבקש נעוץ בכך, שמלכתחילה הציע המבקש לשלם סכום מגוחך ונמוך ביותר לנושיו. בה בשעה שהמבקש טען, כי לנושיו, להם הוא חייב סכום של כ- 1,750,000 ש"ח, הוא יכול לשלם סך 200 ש"ח לחודש, שיחולק בינהם, הרי לאביו, אמור הוא לשלם, לכאורה, סך 1,000 ש"ח מידי חודש. חקירת המבקש בפני ראש ההוצאה לפועל עוררה ספק ביחס לאמיתות הטענה שהמבקש משלם לאביו סך 1,000 ש"ח מידי חודש, ואני אוסיף, שאפילו משלם לו המבקש סך 1,000 ש"ח מידי חודש, אין לדבר נפקות. כמו כן, בדיון שהתקיים בפני כב' ראש ההוצאה לפועל עלה, כי מחשבון הבנק המנהל על שם המבקש, בו מופקדת משכורותו של המבקש, מנוכה מידי חודש סכום של כ- 990 ש"ח עבור הלוואה שהמבקש פורע. לא ברור מדוע שפר חלקו של הנושה בהלוואה ההיא על פני נושיו של המבקש בתיק ההוצאה לפועל, ולא ברור מדוע הנושה ההוא יקבל סך 990 ש"ח לחודש בעוד שיתר נושיו של המבקש יסתפקו סכום של 200 ש"ח לחודש.

          כיוון שאצל ראש ההוצאה לפועל התעוררו ספקו הן ביחס לסכום ההלוואה המנוכה מחשבון הבנק והן ביחס לסכום שהמבקש משלם לאביו, והרי שני סכומים אלה לבדם מגיעים כדי סכום של כ- 2,000 ש"ח לחודש, מצא כב' ראש ההוצאה לפועל להגדיל את סכום התשלום החודשי ל- 2,500 ש"ח לחודש.

8.       בסיכומו של דבר, ולאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור, שאין המבקש רשאי לקבוע את סדרי העדיפויות בין נושיו השונים, ואין הוא זכאי להפלות את המשיבים שלפני לרעה על פני אביו ונושה אחר. בדין קבע כב' ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו, כי אינו מכיר דין "הקובע כי מוטל על זוכים לממן את חייו ואת רמת חייו של חייב", והוסיף:

"החייב לא הוכיח (והנטל עליו) כי הוא אכן משלם דמי שכירות לאביו. החייב לא נתן כל הסבר להלוואה שהוא משלם מחשבונו בכלל, ומדוע זה ימשיך נטל ההלוואה ליפול על גבם של הזוכים בתיק האיחוד בפרט.  דינו של המלווה אינו שונה מדינם של הזוכים."

          עוד הוסיף ראש ההוצאה לפועל וקבע, שהמבקש אף לא נתן הסבר להפקדות של סכומים שונים בחשבונו מעבר להשתכרותו כשכיר.

9.       על יסוד כל האמור לעיל, הנני סבור איפוא, כי אין מקום ליתן למבקש הרשות לערער על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל.

10.     אשר על כל האמור לעיל, הנניי מחליט כדלקמן:

(א)     הנני דוחה את הבקשה.

(ב)      הנני מחייב את המבקש לשלם לכל אחד מעורכי הדין שהתייצבו לדיון (עו"ד פנחס וולר, עו"ד קובי סלומון ועו"ד מרדכי עמוס) סך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

(ג)      הפקדון בסך 3,000 ש"ח שהפקיד המבקש להבטחת הוצאות הבקשה (קבלה מס' 51 מיום 15.5.2008) יועבר לעוה"ד וולר, סולומן ומרדכי בחלקים שווים (סך 1,000 ש"ח לכל אחד), על חשבון הוצאות המשפט שפסקתי לעיל.

ניתן היום, ג' בתמוז, תשס"ח (6 ביולי 2008), בהעדר הצדדים.