החלטה בתיק ברע 3207/07

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד. מינץ) מיום 10.5.07 בת"א 6981/97, בה נדחתה בקשת המבקשת (התובעת) למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה. הבקשה התייחסה לתאונת דרכים שארעה ביום 2.9.96, שהיא אחת משתי תאונות הדרכים הנדונות בתביעה.

מומחה מטעם בית המשפט ברפואה פנימית (ד"ר קלינמן) קבע בחוות דעת מיום 14.5.99 כי התאונה הסבה למבקשת נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין עליה בלחץ הדם מעל לערכים הנורמטיביים ללא הגדלה של הלב. בעקבות ניתוח מעקפים שבוצע בלבה של המבקשת ביום 16.7.05, פנה בא כוחה אל המומחה בשאלה האם יש מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הקרדיולוגיה, על מנת שיחווה את דעתו בשאלת הקשר בין יתר לחץ הדם לבין הממצאים הקרדיולוגיים ובשאלת שיעור הנכות הצמיתה של המבקשת בתחום הקרדיולוגיה. המומחה השיב כי אין מקום למינוי קרדיולוג, משום שבעת התאונה סבלה המבקשת מגורמי סיכון אחרים לפיתוח מחלת לב מחוץ ליתר לחץ הדם, כשהדומיננטי מבין אותם גורמים הנו היפרליפידמיה. בעקבות תשובה זו הגישה המבקשת לבית המשפט (ביום 5.10.06) בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה. הבקשה נדחתה בו ביום, לאחר שמיעת התנגדות המשיבה, על יסוד האמור בתשובת המומחה.

המבקשת חזרה על בקשתה בתום חקירת המומחה שהתקיימה בבית המשפט ביום 10.5.07. במהלך החקירה ציין המומחה כי יתר לחץ דם מהווה אחד מתוך שבעה גורמי סיכון להתפתחות מחלת לב, וכי מבחינה הסתברותית חלקו של יתר לחץ הדם בכלל גורמי הסיכון הנו 13%. המומחה הוסיף כי אין לו התנגדות עקרונית למינוי קרדיולוג שיעריך את שיעור הנכות הקרדיולוגית של המבקשת הנובעת מיתר לחץ הדם שגרמה לה התאונה, אך יחד עם זאת, בהיותו מומחה בתחום הרפואה הפנימית, ומאחר שמחצית המאושפזים במחלקה שלו הנם חולי לב, מסוגל גם הוא ללא קושי לכמת בעצמו את הנכות הקרדיולוגית.

כאמור, בתום החקירה שבה המבקשת על בקשתה למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה. המשיבה חזרה על התנגדותה לבקשה. בית המשפט קיבל את עמדת המשיבה ודחה שוב את הבקשה. בית המשפט הפנה לעמדת המומחה, עליה חזר בחקירתו, לפיה אין מקום למינוי מומחה בתחום הקרדיולוגיה. עוד הזכיר בית המשפט את העובדה שמדובר בתביעה שהוגשה בשנת 1997 בגין תאונת דרכים שהתרחשה בשנת 1996. ממילא "ישנו גבול עד כמה ניתן לנהל תיק נזיקין בשל תאונות דרכים. לו הייתי סבור שנעשה לתובעת עיוות דין ניתן היה להעלות על הדעת דחייה נוספת ומינוי מומחה נוסף וכך הלאה. אך לא זהו המצב".

על קביעות אלו מתבקשת רשות ערעור.

הבקשה, על פניה, אינה מגלה עילה להתערבות ערכאת הערעור, ולפיכך יש לדחותה על אתר ובלא תשובה כאמור בתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

בית משפט קמא לא דחה בקשה של המבקשת לבדיקה חוזרת שלה על ידי המומחה בתחום הרפואה הפנימית, על מנת שייתן חוות דעת משלימה בשאלת נכותה הקרדיולוגית והקשר הסיבתי בינה לבין התאונה. לא עוד אלא שהמבקשת מבהירה בבקשת רשות הערעור (סעיף 23) כי בדעתה לפנות לבית המשפט בבקשה כזאת. בנסיבות אלה, ולנוכח דברי המומחה בחקירתו אודות עיסוקו השכיח בטיפול בחולי לב ומסוגלותו להעריך את הנכות הקרדיולוגית, אין לומר כי הסירוב למנות מומחה נוסף בתחום הקרדיולוגיה יגרום למבקשת עיוות דין וישלול את זכותה להוכיח את נכותה הקרדיולוגית כתוצאה מהתאונה. נכון הוא כי לעת הזאת אין לדעת מה תהיה החלטת בית משפט השלום בבקשה למתן חוות דעת משלימה של ד"ר קלינמן בעניין הנכות הקרדיולוגית. אולם שעתה של סוגיה זו תגיע לאחר שתינתן החלטת בית משפט השלום, ואין בכך להצדיק מתן רשות ערעור על הסירוב למנות מומחה נוסף.                  

המבקשת מסבירה (בסעיף 23 לבקשת רשות הערעור) כי אחת ממטרותיה בהגשת הבקשה הנה "התמודדות עם טענת המשיבה, לפיה ד"ר קליינמן אינו יכול לשמש למעשה כמומחה קרדיולוג בשל התמחות שונה". לא מצאתי טענה כזאת בחומר שצורף לבקשה. בכל מקרה, ההתמודדות עם טענה כזאת, ככל שתועלה על ידי המשיבה, צריכה להיעשות תחילה בפני בית משפט השלום. כל עוד לא ניתנה החלטת בית משפט השלום הדוחה את עמדת המבקשת בנדון, בקשת רשות הערעור מוקדמת.

לפיכך הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה לבקשה, לא ייעשה בה צו להוצאות. הערבון יושב למבקשת.

ניתנה היום י' באלול תשס"ז (24 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: