החלטה בתיק ברע 3195/08

1.         בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

2.         בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופט ר' חדיד) מיום 18/2/08 בת"א 9053/06, לפיה נדחתה בקשתו להאריך את המועד להגשת הקלטת אותה ביקש להציג כמוצג, וזאת לאחר שהמבקש לא עמד בלוחות הזמנים שקבע בית משפט קמא, והוא עשה כן יותר מפעם אחת.

            יחד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה דחופה (בש"א 5167/08) להאריך את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו.

3.         בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא, יש פירוט נדרש להליכים הקודמים שהיו בקשר להמצאת הקלטת, לרבות החלטות שניתנו על ידי ערכאה זו (בר"ע 2013/07), וכן הליכים שננקטו בבית המשפט העליון (בר"ע 9288/07).

            גם בית המשפט העליון וגם בית המשפט המחוזי דחו את בקשות רשות הערעור בנוגע לבקשת המבקש שלא להציג את הקלטת במועד בו הורה בית משפט השלום, ודחו בקשת המבקש לעכב הצגתה.

            משנדחו הבקשות בכל הערכאות, ולמרות שניתנה אורכה נוספת להצגת הקלטת כחלק מראיותיו של המבקש במסגרת ההליכים בבית משפט השלום, מצא לנכון המבקש - על דעת עצמו ובניגוד להחלטת בית משפט השלום - שלא להציג את הקלטת במועד שנקבע. בית משפט השלום, למרות האמור ולפנים משורת הדין, האריך את המועד ב-14 ימים נוספים. גם אז מצא לנכון המבקש להציג את התמליל בלבד ולאחר מכן את הקלטת, בחלוף המועד שנקבע על ידי בית המשפט.

            בנסיבות אלה, דחה בית משפט השלום את הבקשה להארכה נוספת, והורה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

4.         בבקשה בפני אין אלא ניסיון נוסף, לעקוף את החלטות בתי המשפט שניתנו, ולנקוט בדרך של "עשיית דין עצמי". בדין דחה בית משפט השלום בקשה להארכה נוספת להצגת הקלטת אשר הוגשה לאחר שהתובע כבר המציא תצהיר תשובות לשאלון וכן הגיש תצהיר עדות ראשית, הכול בהתאם למועדים שנקבעו על ידי בית משפט קמא. למעשה אילו נעתר בית משפט קמא לבקשה, היה נותן יד להתעלמות המבקש מהחלטות בית המשפט, ולפגיעה ממשית בזכותו של התובע, שהוא המשיב בערכאה זו, להתגונן מפני טענות נוספות של המבקש.

            המשיב הפנה, במסגרת טיעוניו להחלטה שניתנה על ידי בית המשפט העליון (כב' השופט א' רובינשטיין בבר"ע 9288/07, החלטה מיום 7/11/07). החלטה זו אין בה כדי לתמוך בעמדת המבקש, נהפוך הוא.

            לא רק שבית המשפט העליון דחה את בקשת המבקש לשנות את החלטתו של בית משפט זה לפיה יש לציית ולהגיש את הקלטת במועד שנקבע, ככל שמבקש הוא לראות בקלטת מוצג ראיה מטעמו, אלא בית המשפט חזר והדגיש את החשיבות של ניהול דיון באופן גלוי.

            במקרה דנן - כפי שגם הובהר בהחלטה שניתנה על ידי בבר"ע 2013/08 - משהובאה המסכת העובדתית על ידי כל אחד מהצדדים, הרי שלא היה בהחלטת בית משפט קמא. שהורה על המצאת הקלטת במועד המוקדם, כדי לפגוע בזכות ההתגוננות של המבקש.

לאור האמור בבקשה, אין אלא לחזור ולדחות את הבקשה.

5.         בנסיבות העניין, היה גם מקום לחייב את המבקש בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בשל הארכת הדיונים שלא לצורך, לאור הפניות החוזרות לערכאות שונות, בקשר לאותו נושא. אני נמנעת מלעשות כן, רק מן הטעם שלא נתבקשה תשובה מטעם המשיב, ואולם יובהר כי אם תהיינה פניות חוזרות ונוספות בקשר לנושא הקלטת לבית משפט זה, אשקול הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה, גם אם לא תתבקש תשובת המשיב.

6.         אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ולאור הדברים שפורטו לסעיף 5 לעיל, אין צו להוצאות נוספות.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אין מקום להאריך את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית, ומכל מקום אין הצדקה כי הארכה זו תעשה על ידי בית משפט זה. על המבקש לעמוד במועדים הנקבעים, ובהעדר החלטה אחרת, אין המבקש רשאי על דעת עצמו, שלא להגיש התצהירים במועד.

יחד עם זאת, ואם טרם הגיש תצהיריו, רשאי המבקש, תוך 5 ימים מהיום להגיש בקשה בנושא זה בלבד - הארכת המועד להגשת תצהירי עדות ראשית ללא פיצול , ותוך שמירה על זכותו של המשיב לטעון להוצאות בגין הארכת הדיון. תוגש בקשה כאמור, יחזור בית משפט השלום וידון בבקשה.

            הפיקדון אם הופקד יוחזר למפקידו.

המזכירותתמציא עותק ההחלטה לתיק בית משפט קמא, ולב"כ הצדדים.

ניתנה היום ט"ז ב אדר ב, תשס"ח (23 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.