החלטה בתיק ברע 3095/06

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, החלטתי כי הבקשה אינה מצריכה תשובה.

בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט מ' שנהב- ס.נ. וכב' השופטת א' מני-גור) בת"א 8208/06 מהימים: 11.12.06, 14.12.06, 17.12.06 ו- 18.12.06, בעניין צו מניעה זמני המונע הפעלת מאפיה בבניין ברח' חבצלת השרון 36 הרצליה.

המבקשת מפעילה עסק בשם "בולנג'רי" לממכר דברי מאפה ומשקאות ברח' חבצלת השרון 36 בהרצליה. אין מחלוקת כי המאפיה המשרתת את העסק פועלת אף היא בבניין זה. ברם, לטענת המבקשת פועלת המאפיה בקומת הגלריה, בעוד שלטענת המשיבים המאפיה ממוקמת בדירה בקומה הראשונה של בית המגורים, בשטח המיועד למשרד.

בתאריך 11.12.06 הגישו המשיבים תביעה כנגד המבקשת, ובקשה לצו מניעה זמני להפסקת פעילות המאפייה. המבקשת הגישה בקשה לביטול צו המניעה הזמני. בהמשך לכך, נתן בית המשפט קמא את ההחלטות שלהלן:

בהחלטה מיום 11.12.06 (מפי כב' השופטת מני-גור) ניתן צו מניעה זמני בכפוף "לערבות עצמית של כל המבקשים איננה מוגבלת בסכום, וכן פקדון בסך 30,000 ש"ח". בהחלטה נוספת מיום זה הופטרו שניים מהמשיבים מהמצאת ערבות עצמית עד למועד הדיון במעמד הצדדים.

בהחלטה מיום 14.12.06 (מפי כב' השופטת מני-גור) נקבע כי לבית משפט השלום ולבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות עניינית מקבילה, וכי טענות בעניין שיהוי והעלמת פרטים חיוניים צריכות להתברר בדיון במעמד הצדדים; הובהר כי צו המניעה הזמני לא ייכנס לתוקפו עד להפקדת כל הערבויות והפקדון הכספי; והועלתה הצעה לפשרה. בהחלטה נוספת מיום זה קבע בית המשפט קמא כי יש להמציא ערבויות מאומתות שאם לא כן לא ייכנס צו המניעה לתוקף. בית המשפט  הוסיף והבהיר (בהחלטה שלישית) כי אין מניעה להעברת הערבות באמצעות פקסימיליה, אלא שנדרש אימות חתימה כמו בתצהיר, שאם לא כן, לא ייכנס צו המניעה לתוקפו.

בהחלטה מיום 17.12.06 (מפי כב' סה"נ שנהב) נקבע כי מולאו התנאים שנקבעו בהחלטות הקודמות, ולפיכך נכנס צו המניעה הזמני לתוקפו. בהחלטה נוספת, שניתנה באותו יום, נקבע כי אין צורך בהחלטות נוספות עד למועד הדיון במעמד הצדדים.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.

בפתח בקשתה מבהירה המבקשת כי השיפוצים נמשכו במשך מספר שבועות בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2006, לעיני כל, תוך תיאום עם הגורמים המוסמכים בעיריית הרצליה, ובעלות של כ- 100,000 ש"ח. המבקשת מטעימה כי המשיבים הינם תושבי חוץ שנקטו בעבר פעולות רבות כנגד בעלי עסקים שכנים, וכך גם במקרה זה.

בהיבט המשפטי טוענת המבקשת כי הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה ובבקשה לסעד זמני הם זהים, ועל כן אין מקום להיעתר לבקשה לסעד זמני. אין בידי לקבל טענה זו. הסעד שניתן הינו צו מניעה להפסקת פעילות המאפייה, בעוד שכתב התביעה כולל גם סעד כספי, סעד הצהרתי וסעד לצו עשה.

עוד טוענת המבקשת, כי לבית המשפט קמא אין סמכות עניינית לדון בהליך. לשיטתה, את החלטת עיריית הרצליה שלא להוציא צו סגירה מנהלי לבית העסק צריכים היו המשיבים לתקוף באמצעות עתירה מנהלית בבית המשפט לעניינים מנהליים.

דין טענה זו להדחות מאחר שההליך שהוגש לבית משפט השלום נתון לסמכותו של אותו בית משפט. מכיוון שעילתו מטרד הנגרם למשיבים ע"י המבקשת שאינה רשות ציבורית. אילו ביקשו המשיבים לצרף להליך את עיריית הרצליה היה עליהם להגיש עתירה מנהלית. מאחר שאין על המשיבים חובה לצרף את העירייה כמשיבה, לא ניתן להעביר הדיון באופן מלאכותי לבית המשפט לעניינים מנהליים.

לעניין יתרת טענותיה של המבקשת באשר להסתרת מידע מהותי, מאזן הנזקים ושיהוי המשיבים בפנייתם, אין ערכאה זו הערכאה המתאימה לבירור טענות אלו, ומן הדין כי אלו תתבררנה במועד שנקבע לדיון במעמד הצדדים (21.12.06, דהיינו בעוד יומיים מהיום). בהקשר זה יש להדגיש כי עסקה של המבקשת פועל ללא רישיון, ואף המבקשת אינה טוענת כי ניתנו כל ההיתרים כדין, וטענתה היא כי "הגישה את כל הבקשות והמסמכים הדרושים להוצאת רישיון עסק". במצב דברים זה, אין למבקשת להלין אלא על עצמה, שכן נטלה סיכון מחושב עת בחרה לנהל עסקה ללא רישיון עסק תקף. למותר לציין, שהגשת בקשה לרישיון עסק אינה שקולה לקיומו של רישיון זה. מעבר לדרוש, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אעיר כי לא התרשמתי שנפל שיהוי בפעולת המשיבים. לדבריה של המבקשת עסקה החל לפעול באוקטובר 2006 והתביעה הוגשה בתאריך 11.12.06.

הבקשה נדחית, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תשובה- אין צו להוצאות.

ניתנה היום 19/12/06  בלשכתי בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: