החלטה בתיק ברע 3076/08

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' השופטת ג'אדה בסול) מיום 9.1.2008, בו נדחתה תביעת המבקש על סך 3,840 ש"ח והוא חויב בתשלום הוצאות בסך 1,500 ש"ח.

1.         המשיבים הם בעלי משרד שליחויות. המבקש עבד בתקופה הרלוונטית כמתמחה במשרד חקירות. ביום 12.6.2007 סוכם בין הצדדים כי המשיבים ישכרו שירותי המבקש לביצוע פעולות של איתור כתובות ומסירת כתבי בי-דין. המבקש הגיש נגד המשיבים תביעה על סך 3,840 ש"ח בטענה שביצע את מרבית המסירות (29 מסירות מתוך 34) שנתבקש וכי בניגוד למוסכם לא שולמה לו כל תמורה.

2.         בית משפט קמא ניסה להביא את הצדדים לידי הסכמה ומשלא צלח הדבר, דחה את התביעה תוך שהוא מקבל את גרסת המשיבים ודוחה את גרסת המבקש. בפסק הדין נקבע כי המבקש התחיב כלפי המשיבים לבצע עבודות איתור, עבודות המסורות לחוקר פרטי על פי דין, וכן עבודות מסירה, לרבות הגשת דו"ח חקירה לגבי כל מסירה ומסירה וחתימה על תצהיר באשר לביצוע המסירה. התברר שהמבקש, שהציג עצמו בפני המשיבים כחוקר פרטי, כלל אינו כזה אלא מתמחה במשרד חקירות שאין בכוונתו לסיים את ההתמחות וכי ביצע בפועל עבור המשיבים עבודות איתור שאינן בסמכותו ובניגוד לדין.

לאור טענת המבקש כי עבודות האיתור נעשו בשם משרד החקירות בו עבד, הועלתה האפשרות כי המבקש יסיים את העבודות שביצע תוך מסירת חשבונית מס וחתימה על התצהירים הדרושים, כך שהצדדים יוכלו להתחשבן, אך כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא, הצעה זו נתקלה בסירוב ובהתחמקות מצד המבקש.

עוד התברר שהמבקש לא ביצע חלק מהמסירות, חלקן בוצע בכתובת שגויה, והמבקש לא הגיש דו"חות חקירה ולא חתם על תצהירים, דבר שגרם לנזק למשיבים ולאיבוד לקוחות.

3.         על פסק הדין נסבה הבקשה שבפני.

המבקש חזר בבקשה על גרסתו שנדחתה על ידי בית משפט קמא, ולפיה ביצע את מרבית המסירות שהתבקש ולא הוכח כי נדרש לערוך דו"ח חקירה בקשר לאיתור הכתובות או כי ביצע מסירות לכתובות שגויות. המבקש הגיש מכתב מעו"ד, לקוח של המשיבים, לפיו ביצע מטעם המשיבים את המסירות כנדרש וללא שום טענה. המשיבים הציגו מכתב מטעם עו"ד שהיה לקוחם, ובו הודעה על הפסקת התקשרות עמם עקב אי ביצוע המסירות כנדרש, ואולם המבקש טען כי המכתב אינו קושר אותו לכך.

4.         דין הבקשה להדחות ללא תשובה.

טענותיו של המבקש נמצאות במישור העובדתי גרידא, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים אלא בנסיבות מיוחדות, כאשר מתגלה שגיאה בולטת בהחלטתו של בית משפט קמא, כגון כאשר ממצאי העובדה אינם מעוגנים כלל בחומר הראיות, או מקום בו הגרסה העובדתית שאומצה, אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם מבחנים של הגיון ושכל ישר - ראה ע"א 9070/04 חסן נ' חסן (ניתן ביום 11.3.2007) והאסמכתאות שם.

            בית משפט קמא שמע את הצדדים ועיין בראיות, והתרשם כי " התובע הותיר רושם שלילי ביותר במהלך הדיון, אין כל תימוכין לטענתו כי הוא ביצע את העבודה שנדרשה ממנו במלואה ומהו שווי העבודה שבוצעה על ידו והתמורה לה הוא זכאי...". אף אם המבקש ביצע חלק מהמסירות, הרי שלא השלים את עבודתו באמצעות חתימה על תצהיר, וכמפורט בפסק הדין, כל נסיון של המשיבים ובית המשפט להביא לכך שישלים את העבודה ותיערך התחשבנות לגבי השכר המגיע לו, נתקלה בסירוב מצידו. עוד נקבע, כי המבקש אף גרם נזק למשיבים שהפסידו לקוחות בשל אי מילוי תפקידו כראוי. במצב דברים זה, איני רואה לסטות מההלכה הנ"ל ולהתערב בקביעות העובדתיות של בית משפט קמא.

            ממילא, איני רואה להידרש לשאלה אם איתור כתובתו של פלוני היא אכן עניין המסור אך ורק לחוקרים פרטיים מורשים, כפי שנקבע בפסק דינו של בית משפט קמא.

4.         לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבים.

מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון שהופקד, במידה והופקד, יוחזר למבקש.

ניתנה היום כ"ו בניסן, תשס"ח (1 במאי 2008) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: