החלטה בתיק ברע 3043/08

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת אריקה פריאל) מיום 20.12.2007, בה נדחתה בקשת המבקש למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפיצויים").

1.         המבקש הגיש נגד המשיבה תביעה לפי חוק הפיצויים בקשר לתאונת דרכים מיום 9.8.2000. על פי מסמכי האשפוז שלאחר התאונה, המבקש נפגע בחזה, בבטן העליונה ובראש, אובחן שבר בסטרנום ובבדיקה היתה רגישות בצוואר. CTע"ש צווארי נמצא תקין.

בית משפט קמא מינה לבקשת המבקש מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי (להלן: " המומחה") שקבע בחוות דעתו כי לא נותרה למבקש נכות צמיתה בתחום זה. בחוות הדעת נכתב כי המבקש מסר למומחה שנפגע בתאונה גם בצוואר ובגב, ולאור תלונת המבקש על בעיות בגב, כתב המומחה בחוות הדעת כי " בנוסף אני סבור שיש מקום להערכה אורטופדית בכדי לקבוע אם סבלו בתחום זה קשור לתאונה הנדונה ואחוזי הנכות במידה וקיימים?".

2.         בד בבד עם הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי, הגיש המבקש גם בקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדי, אך זו נדחתה בהיעדר מסמכים רפואיים. בקשה שניה שהגיש המבקש למינוי מומחה בתחום האורטופדי, נדחתה לגופה. לאחר שהסתיים שלב קדם המשפט, ובעקבות חוות דעת המומחה הנוירולוגי, הגיש המבקש בקשה שלישית למינוי מומחה אורטופד, בטרם ישמעו הראיות בתיק.

            בבקשתו טען המבקש כי נפגע בתאונה גם בגב ובצוואר, והפגיעה החלה להתגלות ולהופיע רק לאחר התאונה, ולכן לא נזכרה במסמכים בסמוך לתאונה ולא נתבקש מינוי מומחה בתחום בהזדמנות הראשונה. המבקש טען כי בהיעדר פגיעה נוספת  לפני ואחרי התאונה, הרי שבעיות הגב והצוואר החמורות שלו, המגובות במסמכים רפואיים (שברים בחוליות ופריצות דיסק), נגרמו עקב התאונה.

3.         בית משפט קמא דחה את בקשת המבקש ואף ראה בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט. בהחלטה נקבע, כי המלצת המומחה באה על רקע תלונת המבקש על פגיעה בצוואר ובגב, ולאור הרישום הרפואי משנת 2003 (אז התאשפז המבקש בשל כאבי גב), בו נרשם מפי המבקש כי היה מעורב בתאונת דרכים ביום 9.8.2000. עוד נקבע כי המבקש צירף רק חלק מהמסמכים הרפואיים שלו בעניין הגב, החל משנת 2002, אך ממסמכים אלו עולה כי קיימים מסמכים ישנים יותר, עובר לתאונה, שלא צורפו, הקשורים לבעיות גב שהיו למבקש, לרבות בדיקת מיפוי עצם.

בניגוד לטענת המבקש כי לא נפגע בתאונה קודמת, קיים חומר רפואי המעיד על תאונת דרכים בה היה מעורב כשלושה חודשים לפני התאונה הנוכחית, בה אובחנה פגיעה אורטופדית, ובכל מקרה, בעת אשפוז המבקש במחלקה האורטופדית לא נמצא שום קשר בין הממצאים בתחום זה לבין התאונה. בנסיבות העניין סבר בית משפט קמא, כי על אף המלצת המומחה הרפואי, אין בפניו ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורטופדי.

4.         על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני.

בבקשה נטען כי בית משפט קמא טעה בהחלטתו במספר עניינים. ראשית, המבקש הגיש בקשה אחת קודמת למינוי מומחה בתחום האורטופדי, ונקבע שהבקשה תידון לאחר שיצורף חומר רפואי, כך ששגה בית המשפט בקביעתו כי מדובר בבקשה שלישית למינוי מומחה. שנית, נטען כי קביעת בית המשפט שהמבקש היה מעורב בתאונת דרכים נוספת עובר לתאונה הנוכחית אינה נכונה, שכן הדבר לא הוכח ולא הוצגו ראיות לכאורה לכך מטעם הצד שכנגד. שלישית, הקשר בין בעיות הגב של המבקש לבין התאונה אמור להיקבע על ידי מומחה רפואי, וזו בדיוק מטרת המינוי. חסימת המבקש מהוכחת הקשר הסיבתי על ידי מומחה רפואי תפגע בזכויותיו.

5.         דין הבקשה להדחות ללא תגובה.

ככלל, הגישה בעניין מינוי מומחים בתביעות לפי חוק הפיצויים היא מקלה, שכן על פי החוק לנפגע אין אפשרות להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו. לכן, די ברף נמוך של "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי - רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מד(2) 216 (1990); רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב(5) 136 (1998) (להלן: " הלכת רזין"); רע"א 9477/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עבאדין (ניתן ביום 28.11.2004). כן נקבע כי די בקשר סיבתי בדרגת הסתברות נמוכה כדי להצדיק את המינוי - רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 25.2.1991). עוד נוסיף, כי החלטה שלא למנות מומחה בתביעה לפי חוק הפיצויים תעמוד לבחינה קפדנית של ערכאת הערעור וזו לא תהסס להתערב בה - ראה הלכת רזין לעיל וכן אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית תש"ס-1999, בעמוד 560.

            ניתן לראות בהמלצה של מומחה רפואי למנות מומחה רפואי בתחום אחר, כראשית ראיה בתביעות לפי חוק הפיצויים, ולעיתים די בה על מנת שבית המשפט ייעתר לבקש למינוי מומחה רפואי - רע"א 9477/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עבאדין (ניתן ביום 28.11.2004); רע"א 7267/07 טריגוב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 5.12.2007). עם זאת, במקרה דנן, קיימים נימוקים שלא למנות המומחה חרף המלצת המומחה הנוירולוגי.

6.         הערכאה הדיונית, בפניה נפרשה התמונה כולה, הגיעה למסקנה כי המבקש הביא בפני בית המשפט חומר רפואי חלקי, ומתיקו הרפואי עולה שיש לו עבר עשיר בתחום האורטופדי (לרבות שבר ישן בחוליה D11) עובר לתאונה. המבקש הסתיר מסמכים אלו מבית משפט קמא ואף לא צירפם לבקשה שבפני. המבקש הסתיר מבית המשפט קיומה של תאונה קודמת, ומעיון בהמלצת המומחה הנוירולוגי עולה כי זו התבססה על הקישור שעשה המבקש בין התאונה לבין כאבי הגב, ולא על קשר שעולה מתוך המסמכים הרפואיים. מתגובת המשיבה לבקשת המבקש לפטור מהפקדת ערבון, נמצאתי למד כי בית המשפט נעתר לבקשת המבקש למנות מומחה בתחום הפנימי, ואף מומחה זה קבע כי למבקש לא נגרמה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. ואילו מחוות דעת המומחה בתחום הנוירולוגי עולה כי המבקש סובל מהצטברות של מחלות כרוניות כמו סכרת, מחלה ריאתית, והפרעות במערכת העיכול.  

לא מצאתי בבקשה נימוק של ממש המעיד על טעות או שגגה שנפלה בהחלטה, למעט אמירות כלליות וסתמיות כי בית משפט קמא טעה. על רקע התרשמות הערכאה הדיונית מהתנהלות המבקש ומסקנתה כי מדובר בבקשה הגובלת בשימוש לרעה בהליכי משפט, איני רואה להתערב בהחלטה, למרות הגישה הליברלית לגבי מינוי מומחה רפואי.

7.         לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבה.

מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון שהופקד, במידה והופקד, יוחזר למבקש.

ניתנה היום כ"ו בניסן, תשס"ח (1 במאי 2008) בהעדר הצדדים.