החלטה בתיק ברע 3034/07

החלטה זו מתייחסת לשתי בקשות רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטות בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן-הנשיא ר. כרמל) בת"א 9917/05. בהתאם לבקשת המבקשים, יאוחד הדיון בשתי הבקשות.

בת"א 9917/05 נדונה תביעת המשיבה נגד המבקשים לתשלום סך של 200,000 ש"ח ולהריסת תוספות בניה בבית בו הם מתגוררים ביישוב בית חורון. התביעה לצו הריסה מבוססת על טענת המשיבה לזכויותיה בבית הצמוד לבית המבקשים. 

ההחלטה הראשונה (נשוא בר"ע 3034/07) הנה מיום 18.1.07. בהחלטה זו נקבע התיק לשמיעת ראיות התביעה ליום 18.4.07, והופנתה בקשה אל המהנדס שמונה בשעתו כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שימציא בהקדם חוות-דעת בשאלה האם מאז ביקורו האחרון במבנה נעשו בו עבודות בניה נוספות, ואם כן - אלו עבודות. חוות-דעת זו נועדה לשמש את בית המשפט בדונו בבקשה שהגישה התובעת (המשיבה) נגד הנתבעים (המבקשים) להטלת עיצומים על פי פקודת בזיון בית המשפט בגין הפרת צו המניעה הזמני שניתן בסמוך לאחר הגשת התביעה, בימים 6.10.05 ו-31.10.05, ואסר על הנתבעים לבצע בביתם עבודות בניה.  

ההחלטה השניה (נשוא בר"ע 3152/07) הנה מיום 26.4.07, ובה נדחתה בקשה דחופה שהגישו הנתבעים ביום 25.4.07 למתן הוראות בקשר לישיבת בית המשפט שנועדה ליום 30.4.07, בין היתר לצורך דיון בהליכי בזיון בית המשפט שנקטה התובעת. ההוראות שנתבקשו וסורבו היו שלוש, הקשורות זו בזו: אחת, הועדת אותה ישיבה גם לדיון בבקשת הנתבעים לביטול צו המניעה הזמני; שניה, הזמנת ארבעה עדים מטעם הנתבעים לאותה ישיבה במטרה להוכיח באמצעותם כי אין לתובעת זכויות במקרקעין עליהם שוכן המבנה ומטעם זה אין לה מעמד בהליך ודין צו המניעה הזמני להתבטל יחד עם ביטול הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט; שלישית, דחיית הדיון למשך 15 ימים לפחות על מנת שיהיה ניתן לזמן את אותם עדים לדיון הנדחה.

בקשות המבקשים לעיכוב ביצוע שתי ההחלטות הללו עד להכרעה בבקשות רשות הערעור, נדחו על ידי השופטים התורנים בבית משפט זה. הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 18.1.07 נדחתה על ידי כב' השופט י. עדיאל ביום 22.1.07 בנימוק שביצוע ההחלטה אינו כרוך בנזק המצדיק את עיכוב הביצוע. הבקשה לעיכוב הדיון שהיה קבוע בבית משפט השלום ליום 30.4.07 נדחתה על ידי כב' סגנית-הנשיאה י. צור ביום 29.4.07, תוך הבהרה כי המבקשים יוכלו במידת הצורך להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה גופה שתתקבל באותו דיון.

הטענה העיקרית העוברת כחוט השני לאורך שתי הבקשות הנה שהמבקשים זכאים לבירור בקשתם לביטול צו המניעה הזמני לפני בירור בקשתה של המשיבה על פי פקודת בזיון בית המשפט. זאת משום שבקשת המבקשים לביטול צו המניעה הזמני - הנסמכת על מכירת זכויות המשיבה בבית הצמוד לביתם - הוגשה ביום 28.9.06, לפני שהמשיבה הגישה נגדם (ביום 2.11.06) את הבקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט. זאת ועוד. ביטול צו המניעה ישמוט את הקרקע מתחת להליכי בזיון בית המשפט המתייחסים לצו זה.

עיינתי בשתי הבקשות ובמסמכים שצורפו אליהן, והגעתי לכלל מסקנה כי אין הן מגלות עילת התערבות בהחלטות בית משפט השלום,  וכי לפיכך יש לדחותן בלא תשובה כאמור בתקנה  406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

בקשת המבקשים לביטול צו המניעה הזמני נדונה במעמד הצדדים ביום 8.11.06, אז החליט בית משפט קמא:

" משניתן צו המניעה בזמנו, והוא עדיין עומד על כנו, תידון בקשה לביטול או צמצום צו המניעה לאחר שיוברר כי הנתבעים מבקשים לבצע עבודות בנייה לגביהן התקבל היתר בניה כדין, זאת כפי שנאמר בהחלטותיי הקודמות בנדון".

החלטה זו, שניתנה כחודשיים וחצי לפני הגשת הבר"ע הראשונה מבין השתיים הנידונות כעת, אינה עומדת לבחינה במסגרת הנוכחית, והנה תקפה ומחייבת. עד כה לא מילאו המבקשים אחר מה שנדרש מהם בהחלטה זו. ההחלטה דרשה הצגת " היתר בניה כדין" לעבודות הבנייה אותן בדעת המבקשים לבצע אם ולאחר שצו המניעה הזמני יבוטל, ואילו המבקשים הגישו לבית משפט קמא אישורים שאינם רלוונטיים, לא מבחינת מועדם ולא מבחינת תוכנם. מבחינת המועד - מדובר במכתבים משנת 2003, ואילו ענייננו בבניה אותה ברצון המבקשים לבצע כעת. מבחינת התוכן - שניים מהאישורים הנם של ועד ומזכירות היישוב (נספחים ד'-ה' לבר"ע 3034/07) שאינם הגוף המוסמך לתת היתר בניה, מה גם שלא נאמר בהם כי ניתן היתר בניה, אלא שוועד היישוב מעוניין בבניית ביתם של המבקשים (נספח ד') או שמחלקת התכנון והבניה של המועצה האזורית מסרה טלפונית כי כל הבתים ביישוב " נבנו עפ"י אישור בניה עקרוני" (נספח ה'). אישור בניה עקרוני אינו היתר בניה כדין, ולא עוד אלא שאותו אישור עקרוני מתייחס, לפי לשון המכתב, לבתים שכבר נבנו ביישוב, ואילו המבקשים חפצים לבצע בניה שאין אינדיקציה למידת התאמתה ליתר הבתים ביישוב. באופן דומה יש להתייחס למכתבו של יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה מיום 28.4.03 (נספח ו'), שגם הוא אינו היתר בניה אלא " אישור עקרוני", וגם הוא מתייחס לבקשה להיתר בניה שהמבקשים הגישו לכל המאוחר במחצית הראשונה של שנת 2003 בלא אינדיקציה לכך שמדובר בבניה אותה ברצונם לבצע כעת. 

שלוש ההבהרות מטעם המבקשים באשר לפעולות הבניה אותן ברצונם לבצע, אשר צורפו להודעתם לבית משפט זה מיום 24.1.07 (בהתאם להחלטת כב' השופט עדיאל מיום 22.1.07), הוגשו לבית משפט קמא לפני החלטתו הנ"ל מיום 8.11.06; אך גם אם היו מוגשות בעקבות ההחלטה לא היה בהן כדי לענות על שנדרש בה. בהבהרות אלה הודיעו המבקשים כי בשלב ראשון ברצונם לאטום ולבנות את גג ביתם " בהתאם לתוכניות הקיימות ובהתאם להיתר הבניה". דא עקא, שהיתר בניה לא הוצג, אלא הוצגו המסמכים שלעיל שאינם היתר בניה.

מאחר שטרם נתמלא התנאי שנקבע בהחלטה מיום 8.11.06 לדיון בבקשה לביטול צו המניעה הזמני, אין למצוא משגה בסירובו של בית משפט קמא להקדים דיון זה לדיון בבקשת המשיבה לנקיטת הליכי בזיון בית משפט נגד המבקשים. ממילא אין עילה להתערב בדחיית הבקשה לקביעת דיון בבקשה לביטול צו המניעה ולהזמנת עדים מטעם המבקשים במסגרתה.

פנייתו של בית משפט קמא בהחלטה מיום 18.1.07 אל המומחה מטעמו, על מנת שיחווה דעתו האם בוצעו בבית המבקשים עבודות לאחר ביקורו האחרון, נועדה לסייע בידי בית המשפט בבירור הבקשה להפעלת פקודת בזיון בית המשפט. מאחר שמדובר באמצעי עזר לצורך בחינת בקשה תלויה ועומדת, אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטה זו גם אם לא קדמה לה בקשה מסודרת למתן הוראות למומחה. מדובר בשאלה הנוגעת לסדרי דין ולאופן ניהול המשפט, ובתחום זה אין בית משפט שלערעור נוטה להתערב אלא במקרים מיוחדים של גרימת עיוות דין או פעולה בניגוד לדין (ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט, פ"ד כה(2) 441, 443; רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206, 211). " הערכאה המבררת היא האחראית על ניהול הדיון בפניה, ונתון לה שיקול דעת רחב בהחלטות כגון זו" (רע"א 2227/03 שבתאי נ' קרן הגמלאות של חברי דן בע"מ, תק-על 2004(2) 2302). בית משפט קמא לא מינה מומחה חדש, אלא נעזר באותו מומחה שכבר נתמנה על ידו בתיק הספציפי לשם בדיקת התאמת חלקי המבנה לאישורים שנתנו הרשויות. בית משפט קמא גם לא שלל מהמבקשים את האפשרות לחקור את המומחה. משכך אין למצוא בהחלטתו עיוות דין או סיבה אחרת לסטייה מעקרון אי-ההתערבות בהחלטות דיוניות.

לא זו אף זו: בהנחה שחוות-הדעת הנוספת של המומחה לא תביא לקבלת בקשת המשיבה על פי פקודת בזיון בית המשפט, לא יהיה בהחלטה שהזמינה חוות-דעת נוספת זו לפגוע במבקשים ולהקנות בידם עילת ערעור. אם, לעומת זאת, בקשה זו של המשיבה תתקבל, וחוות-הדעת הנוספת תתרום לתוצאה זו, כי אז הערעור אותו יוכלו המבקשים להגיש יהיה פלילי ולא אזרחי (סעיף 8(1) לפקודת בזיון בית המשפט). לא ניתן להגיש בקשה למתן רשות ערעור אזרחי - ואלו הן הבקשות שלפנינו - על החלטה שפוטנציאל פגיעתה במבקשים מצוי בתחום הפלילי, בו אין ערעור על החלטות ביניים. גם בשל כך אין מקום להרשות ערעור על החלטת הביניים בה התבקשה חוות-דעתו הנוספת של המומחה לצורך הליכי בזיון בית המשפט.   

אשר על כן, נדחות שתי הבקשות לרשות ערעור. משלא התבקשה תשובת המשיבה עליהן, לא ייעשה צו להוצאות. הערבונות שהפקידו המבקשים יושבו להם.

נ יתנה היום כ"ז בסיון תשס"ז (13 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.