החלטה בתיק ברע 3023/08

1.         העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטתי מיום 13.1.2008 ויש לקרוא אותן כחלק בלתי נפרד מהחלטה זו. 

בסיום הישיבה הנ"ל, הגיעו הצדדים להסכמה כי האדריכל דה-סיבליה יבחן אם יש חוסרים בדירה, ואם ניתן לשחרר את הסך של 60,000 ש"ח שטרם שולמו. במקביל, יחזרו הצדדים להליך הבוררות בפני עו"ד שמיר. וכך נאמר בסיפא של ההסכמה (הדגשה שלי - י.ע.):

"היה ומכל סיבה שהיא, עו"ד שמיר לא יסכים ליטול על עצמו לשמש

כבורר, ובהעדר הסכמה בין הצדדים על זהות בורר חלופי, יפנו הצדדים לבית משפט קמא על מנת שימנה בורר מכח סמכותו לפי ס' 8 לחוק הבוררות.

האמור לעיל יחול במידה והאדריכל דה-סיביליה יסרב ליטול לעצמו את המשימה ובשינויים המחוייבים, דהיינו, הצדדים ינסו להסכים על דמות מקצועית אחרת ובהעדר הסכמה יפנו לבית המשפט".

הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה.

2.         ויהי לאחר הדברים האלה, הגישה המבקשת ביום 31.1.2008 בקשה בכתב (ללא תצהיר), שלאחריה הוגשה עוד בקשה בכתב ביום 6.2.2008 (ללא תצהיר). בבקשות נטען, כי נתברר למבקשת שהמשיב הוא חבר קרוב של האדריכל דה סביליה, כי מדובר בחוות דעת "מוזמנת" ועוד. בסיפא של הבקשה השנייה נתבקש בית המשפט להשיב את כל ההליכים שוב לביהמ"ש " ליתן צו מניעה, להורות כי הכסף יועבר לקבלן, להורות כי קיימת  זכות העיכבון, או כל החלטה שתביא מזור לחייו של הקבלן אשר נפל בעור שיניו של המשיב ".

לאחר מספר דחיות שנתבקשו להגשת תשובת המשיבים, בשל ישיבות בוררות שהתקיימו בפני הבורר ואשר עשויות היו לייתר את הבקשה (בש"א 3452/08  4783/08, בש"א 6039/08, ש"א 6726/08), הוגשה ביום 12.5.2008 תגובת המשיבים.

לפנים משורת הדין, נעתרתי לבקשת המבקשת להגיש תגובה לתשובה (החלטתי מיום 25.5.2008) וזו הוגשה ביום 10.6.2008 (הפעם עם תצהיר תומך). בסיפא לתגובה עתרה המבקשת להורות על העברת הסך של 60,000 ש"ח לידיה, ליתן צו מניעה האוסר על המשיבים לתפוס חזקה בדירה, " להצהיר כי הנתבעים רמסו ברגל גסה את זכויות המבקשת והעלימו עובדות מהותיות מכבוד בית המשפט ואף התעלמו מפניותיו החוזרות והנשנות של ב"כ המבקשת (תוך שקילה אפילו של חקירה פלילית לפי ראות כב' בהמ"ש)" וכן להורות על השבת כל ההליכים שנסגרו כנגד המשיבים בבית המשפט ובהוצאה לפועל.

3.         צר לי לקבוע כי דומה שהמבקשת אינה מבינה, או אינה רוצה להבין, את המסגרת הדיונית בה עליה לפעול. ככל שהמבקשת סבורה כי יש לפסול את האדריכל דה-סיבליה - תיכבד ותעתור לפסילתו בבקשה הנתמכת בתצהיר. ככל שהמבקשת סבורה כי יש להפסיק את הליכי הבוררות, מטעם כלשהו שלא הובהר לי בתוך המלל הרב שהמבקשת מציפה את בית המשפט, תיכבד ותנקוט בדרך המקובלת על פי חוק הבוררות.

למען הסר ספק, ועל מנת לחסוך התדיינות בנקודה זו, אבהיר כי כל הליך לפסילת מומחה או לפסילת בורר או להעברת בורר מתפקידו או להפסקת הליכי בוררות צריך להיעשות בבית משפט השלום, שם התנהל ההליך העיקרי. בית משפט זה סיים מלאכתו כערכאת ערעור בהחלטה מיום 13.1.2008 וכך הוסכם במפורש בין הצדדים כמצוטט לעיל.

סיכומו של דבר, שאין מקום לסעדים המוזרים שהמבקשת עתרה להם בבקשה ובתשובה, כביכול יש לפתוח מחדש את כל ההליכים, בהתעלם מההסכמה שקיבלה תוקף של החלטה ביום 13.1.2008.

4.         אשר על כן, דין הבקשה להידחות על הסף, ואיני נדרש כלל לתשובת המשיבים לגופן של בקשות ולגופן של טענות שהועלו בהן.

אומר אך זאת, ובקצרה, כי דומני שיש ממש בטענה כי גם חוות דעתו של דה-סיבליה נדונה ממילא בהליך הבוררות, הליך שהמשיך להתנהל גם לאחר הגשת הבקשה דכאן, על כל המשמעויות הכרוכות בכך - ראה המכתב מיום 10.3.2008 והבקשה לבורר בכתב ידו של ב"כ המבקשת (נספח ו' לתגובת המשיבים). כמו כן, ולאור הסכמת הצדדים מיום 13.1.2008 ועם הפקדת הסך של 60,000 ש"ח בידיו של ב"כ המשיבים, היו המשיבים רשאים לבקש מבית משפט קמא לסגור את התיקים שנדונו בפניו.

5.         סופו של דבר שאני דוחה את הבקשה ומחייב המבקשת בהוצאות המשיבים בסך 7,000 ש"ח (שבעת אלפים) בצירוף מ.ע.מ.

בשולי הדברים אחזור ואומר כי הסכסוך חרג בהרבה מהיקפו הראוי, ולטעמי, עם קצת מתינות ופחות התלהמות, ניתן היה לפתור אותו זה מכבר.

ניתנה היום ט' בסיון, תשס"ח (12 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.