חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק ברע 301/07

: | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
301-07
17.6.2007
בפני :
ורדה וירט - ליבנה

- נגד -
:
1. חברה פלונית
2. פלוני

:
אלמונית
החלטה

 

1.   בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופטת אורנית אגסי ונציג הציבור מר אברהם רבינוביץ, בשא 2436/06 בתיק עיקרי עב 1373/06) מיום 11.3.2007, בה נדחתה בקשת המבקשים למחיקת החלק מכתב התביעה העוסק בהטרדה מינית.

2.   העובדות הצריכות לעניין, הינן כדלקמן: המשיבה הגישה ביום 05.03.2006תביעה כספית כנגד המשיבים. פרק ו' לכתב התביעה הוכתר בכותרת "התביעה לפיצוי בגין הטרדה מינית". בסופו של פרק זה ציינה התובעת, כי היא "מעמידה את תביעתה בעילה של פיטורין שלא כדין ובעילה של הטרדה מינית על סך של 50,000 $...". על פני הדברים עילת תביעתה של התובעת מכח החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998(להלן - החוק למניעת הטרדה מינית) התיישנה. לאור האמור הגישו המבקשים בקשה לדחיית עילת התביעה שעניינה בהטרדה מינית על הסף מחמת התיישנות ולמחיקת נתבע 2, אשר על פי כתב התביעה הוא שהטריד מינית את המשיבה, מכתב התביעה. בית הדין האזורי דחה את בקשת המבקשים, תוך שקבע כי החוק למניעת הטרדה מינית אינו קובע ייחוד עילה, משכך אין מניעה לתבוע סעדים שלא על פי החוק, בהתבסס על מסכת העובדות  שעניינה בהטרדה המינית.

 3.  בהחלטתי מיום 15.05.2007 (להלן גם - ההחלטה הקודמת), קבעתי, כי על פני הדברים, לא יצאה שגגה מלפני בית הדין קמא, עת לא הורה על מחיקת סעיפים 1 - 22 לפרק ו' לכתב התביעה, המגוללים, לטענת המשיבה, מסכת עובדתית. קביעתו של בית הדין, הימנה עולה, כי לכאורה אפשר שעובדות אלה יבססו עילת תביעה שלא מכח  החוק למניעת הטרדה מינית, מתיישבת על פני הדברים עם פסיקתו של בית דין, לרבות בפסק הדין בעע  1353/02 מרגלית אפלבוים - ניצה הולצמן (פד"ע לט 495, לפיו: "...כך גם ברור הוא שלצורך הקביעה שעקרון איסור ההפליה בפיטורים חל גם על אישה בהיריון אין אנו נבנים רק מהוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ובעניינו, מספר העובדים שהועסקו על -ידי הגב' הולצמן. העקרונות שנקבעו בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה היו כתובים "עלי ספר" גם בטרם חוקק... הנה -כי -כן, הפליה בפיטורים מעבודה של אישה, רק בשל היותה בהיריון, מהווים על -פי שיטת המשפט בישראל, שמשפט העבודה הוא חלק אינטגרלי ממנה, ועל -פי ערכי היסוד שלה, הפליה אסורה ופסולה, המנוגדת לעקרון שוויון... האיסור על הפליה בעת פיטורים קיים גם במקום בו לא חל החוק בשל הוראת סעיף 21(ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, פיטורים בדרך זו מהווים קיום של חוזה העבודה שלא בתום -לב". על האמור הוספתי, כי אף בלי שנקבע מסמרות בשאלה האם הדברים שנפסקו בעניין אפלבאום יפים אף לעניין החוק למניעת הטרדה מינית, אין זה ראוי ליתן רשות ערעור בעניין זה ולעצור לשם כך את מהלכו של הדיון בבית הדין האזורי. כן ציינתי, כי ככל שיחפצו בכך המבקשים, יוכלו הם להעלות את הסוגיה העקרונית העולה בבקשת רשות הערעור במסגרת הערעור על פסק הדין,  ככל שימצאו להגיש ערעור כאמור.

4.   לאור הדברים שלעיל, הוצע לצדדים בהחלטה הקודמת כי בקשת רשות הערעור תמחק  וכי המשיבה תפנה בבקשה לבית הדין קמא לתקן את כתב תביעתה, ובמסגרת זו תפרט אילו עילות וסעדים היא תובעת בהסתמך על המסכת העובדתית הנטענת בסעיפים 1 - 22 לפרק ו' לכתב התביעה וכן תציין מפורשות מהן עילות התביעה כנגד פלוני, המבקש 2.

5.   המבקשים דחו את הצעת בית הדין ועתרו כי תינתן רשות ערעור בבקשתם. בתוך כך טענו המבקשים, כי "עצם המשך קיום ההליך עצמו בעילת תביעה שהתיישנה הן על דעת המשיבה והן ע"פ קביעה מפורשת של בית הדין קמא גורמים למבקשים נזקים בלתי הפיכים ועינוי דין". המשיבה המציאה לבית הדין דנא טיוטאת כתב תביעה מתוקן ובו  מפורטות עילות התביעה הנסמכות על המסכת העובדתית שבפרק ו' לכתב התביעה, כן ציינה התובעת, כי "התביעה הינה נגד הנתבעת 1 ונגד הנתבע 2, שכן שניהם היו מעסיקים במשותף של התובעת...". עם זאת, ציינה המשיבה כי היא מתנגדת להצעה כי תוגש מטעמה בקשה לתיקון כתב התביעה בבית הדין האזורי. זאת, לאור חששה מעיכובים נוספים בבירור התובענה לגופה. לפיכך עתרה המשיבה כי בית הדין דנא יקבל את כתב התביעה המתוקן שהגישה, חלף הגשת בקשה כדין לבית הדין האזורי.

6.   לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועמדותיהם, כמפורט להלן, לא מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי. טעמי פורטו בסעיף 3 לעיל. כן לא מצאתי להורות, כי טיוטאת כתב התביעה שהגישה המשיבה תחשב לכתב תביעה מתוקן מטעמה. ככלל הערכאה הדיונית, היא הקובעת את גדרי המחלוקת בסכסוך הבא בפניה, והיא האמונה על קבלתן או דחייתן של בקשות לתיקון כתבי בי - דין ומחיקת סעיפים בהם. לא מצאתי כי בעניין זה שבפני הוכח טעם טוב לסטות מן הכלל האמור.

7.   סוף דבר - הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות ובית הדין האזורי יתן דעתו להוצאות בקשה זו, בבואו לעשות צו להוצאות בסופו של הליך, בהתאם לתוצאתו ולהתנהלות הצדדים משך הדיון בתביעה.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, א' תמוז, התשס"ז (17 ביוני 2007), ותישלח לצדדים.                                                                                           

ורדה וירט - ליבנה, שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>