החלטה בתיק ברע 2886/06

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת נועה גרוסמן) מיום 8.11.06 (בש"א 172430/06 בת.א. 42552/06) לפיה נדחתה בקשה לסילוקה על הסף של תביעה אישית שהוגשה נגד המבקש 2 אשר שימש מפרק החברה מבקשת 1.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה החלטתי כי אין היא מצריכה תשובה.

בגדרו של הליך פירוק שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בענינה של מבקשת 1 (פש"ר 4668/85) אושר הסדר נושים בקשר להמשך בנית הפרויקט הידוע כ-"מגדלי המלכים" בטבריה.

למפרק - מבקש 2 - ניתנה סמכות לבצע עסקאות לרבות מכר של יחידות בבנין.

המשיבה הפורמלית 3, דוד צלח ובניו בע"מ, שימשה כקבלן מבצע של פרויקט הבניה (להלן:" הקבלן").

בשנת 2001 התקשרה המשיבה עם הקבלן בהסכם לאספקת קרמיקה וכלים סניטרים לפרויקט. בסעיף 18 להסכם הנ"ל הגיעו המשיבה 1 והקבלן להסכמה לפיה המשיבה תרכוש בפרויקטת דירת נופש תמורת 295,656 ש"ח.

בסעיף 19 להסכם צויין כי רכישת הדירה תיעשה באמצעות התקשרות ישירה בין הספק ובין מפרק קלרין עו"ד יעקב כהן על פי חוזה רכישה שנמסר לעיונה של המשיבה.

ואכן בהמשך להסכם בין המשיבה 1 לקבלן נכרת בין המשיבה לעו"ד כהן חוזה לרכישתה של דירת נופש בפרויקט.

בתאריך 26.6.01 הגיש המפרק לבית המשפט המחוזי בת"א, במסגרת תיק פש"ר 4668/85, בקשה לאישור המכר. בבקשה צוין כי לעסקה קדמו פרסומים של מודעות בעיתון ופניה למתווכים וכן פרטי ההצעה וההתקשרות.

בתאריך 5.7.01 אישר בית המשפט את המכר.

בתאריך 5.4.03 פנה ב"כ משיבה 1  לעו"ד יעקב כהן, בשל הפרת הסכם המכר ואי מסירת הדירה במועד המוסכם. בו ביום השיב המפרק לב"כ המשיבה ודחה את הדרישה בטענה כי העסקה נכרתה ישירות בין המשיבה לבין הקבלן המבצע ועל פי התנאים שביניהם. עוד נטען כי המפרק הוא הבעלים של מאגר הדירות והוא התבקש לבצע את המכר בדירה שנועדה לקבלן עם סיום הבניה, ומסיים המבקש 2 את המכתב:

בנסיבות הענין והעסקה הרי הקבלן הוא בעל דברים שלכם".

משלא נמסרה הדירה למשיבה 1 הוגשה על ידה בתאריך 19.7.06 תביעה נגד החברה שבפירוק. המפרק, הקבלן ומנהל החברה הקבלנית.

בבקשה שהוגשה לבית משפט קמא נטען להעדר יריבות בין המשיבה 1 למפרק. בהחלטתה הדוחה את הבקשה נקבע על ידי כב' השופטת קמא כי על פי המסמכים שצורפו לכתב התביעה המפרק חתם באופן אישי על ההסכמים מול התובעת, משכך, את הזיקה הניהולית אופיה ואופן ביצועה יש לבחון בראיות. עוד נקבע כי אחריותו של המפרק, כמי שהתחייב בשם החברה היא לא רק להתחייב אלא גם לדאוג לכך שהחברה תבצע את התחיבותה. בית המשפט היה ער לטענת ההגנה של המבקש 2 אולם סבר כי בשלב זה אין לשלול את האפשרות שהועלתה על ידי משיבה 1 ולפיה המפרק פעל שלא כהלכה במימוש העיסקה עמה.

גישת בית המשפט, אשר נהג זהירות בבחינת בקשה לסילוקה על הסף של התביעה, מקובלת עלי.

עיון בכתב התביעה ונספחיו מעלה כי יש פנים לכאן ולכאן בהתקשרות בין הצדדים מחד גיסא צוין בהסכם בין המפרק למשיבה כי ביצוע של ההסכם מוטל על החברה הקבלנית אולם מאידך גיסא ההתקשרות הינה בין המפרק למשיבה ישירות. יודגש בענין זה כי בבקשה לבית המשפט המחוזי לאישור המכר לא צויין כי ההסכם נכרת בין המשיבה 1 לקבלן ביחס לדירה שיועדה לקבלן, ההיפך הוא הנכון; מלשון הבקשה משתמע כי ההצעה התקבלה בהמשך לפרסומים בעיתונות ופניה למתווכים.

עוד יצויין, כי בסעיף 29 לכתב התביעה טוענת משיבה 1, וטענתה לא נסתרה, כי קלרין ומפרקה מעולם לא מסרו לה כי מדובר בדירה שאינה שייכת לחברה ולמפרק ויצרו מצג כי הרכישה היא ישירות מהם. מכאן שבין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית הטעונה בירור ולא ניתן לקבוע באופן חד משמעי שגם אם יוכחו העובדות המפורטות בכתב התביעה אין למשיבה 1 עילת התביעה נגד המפרק.

לאור האמור לעיל החלטתי לדחות הבקשה. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ב בניסן, תשס"ז (10 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.