החלטה בתיק ברע 2879/06

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בפתח-תקוה (כב' השופט נחום שטרנליכט) מיום 30.10.06 לפיה נדחתה בקשה לסילוקה של התביעה על הסף ובקשה לעיכוב ההליכים בבית המשפט קמא עד למתן החלטה בבר"ע.

לאחר שעיינתי בבקשות ונספחיהן, החלטתי כי אין הן מצריכות תשובה.

המשיבה הגישה בתאריך 10.05.05 תביעה נגד המבקש בשל פעולות בלתי תקינות בחשבונה שהתנהל בסניף הבנק בפתח-תקוה.

על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבה הינה אישה כבת 80 שנה אשר אינה יודעת קרוא וכתוב. במהלך השנים בהן נוהל חשבונה בסניף הבנק, נהגה המשיבה למשוך אחת לחודש סכום של 1,500-2,500 ש"ח למחייתה. בתקופה שלאחר מות בעלה המנוח נמשכו מהחשבון, על פי הנטען, כספים בסכומים גדולים העולים כדי 200,000 ש"ח בקירוב.

הכספים נמשכו מהחשבון ללא ידיעת המשיבה וללא אישורה תוך זיוף חתימתה.

בכתב ההגנה טען המבקש כי דין התביעה להימחק על הסף, מאחר שאינה מקיימת על פניה את הוראות תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי. במקביל הוגשה בקשה לסילוקה של התביעה על הסף.

בהחלטה מיום 16.03.06 קבע כב' השופט שטרנליכט:

"אין כל ספק כי סכום התביעה אינו מפורט כדבעי בכתב התביעה, והדבר טעון תיקון. לפיכך ניתנת בזאת הזדמנות לתובעת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יוותר כתב התביעה הנוכחי על כנו ויקבעו מועדים להמשך ההליכים בתיק".

למרות שמשמעות החלטה זו הינה דחיית הבקשה לסילוק על הסף, לא הגיש המבקש בקשת רשות לערער.

המשיבה לא הגישה בקשה לתיקונו של כתב התביעה ובתאריך 24.05.06 ניתנה על ידי כב' השופט שטרנליכט החלטה נוספת בה צויין כי לא נעשה דבר מהאמור בהחלטתו מיום 16.03.06, ומשכך הורה על החלפת תצהירי גילוי מסמכים וכן נקבע כי על המשיבה להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה בצירוף כל המסמכים שבדעתה להסתמך עליהם, על המבקש הוטל להגיש תצהיריו 30 יום לאחר הגשת תצהירי המשיבה.

בתאריך 04.06.06 הגיש המבקש בקשה נוספת למחיקתה של התביעה על הסף, בהסתמך על העובדה שהמשיבה לא פעלה על פי ההחלטה המורה לה להגיש בקשה לתיקונו של כתב התביעה.

בדיון שהתקיים בתאריך 30.10.06 שב ודחה בית המשפט את הבקשה למחיקה על הסף בקובעו:

"כבר בהחלטתי מיום 16.03.06 ציינתי את התרשמותי כי קיימת בעיה של ממש בהוכחת התביעה, ואף נתתי לתובעת הזדמנות לתקן את תביעתה. התובעת לא ניצלה הזדמנות זו, ועל כן הוריתי ביום 24.05.06 על סדרי הגשת הראיות מטעם הצדדים. עתה עותר הנתבע לסילוק התביעה על הסף בטענות של חוסר פירוט ואי צירוף מסמכים מהותיים. נראה כי יתכן ויש בדברי הנתבע בבקשתו טענות שאולי יש בהן ממש, אך לא בשלב זה של הדיון. לא מצאתי בבקשה נימוק מספיק שיביא למסקנה כי יש לסלק את התביעה על הסף. אכן קיים קושי ראייתי של ממש בתיק זה... יחד עם זאת, אינני רואה מקום שלא ליתן לתובעת את יומה בבית המשפט".

החלטה זו הינה נשוא הבקשה שבפני. בבקשתו מלין הבנק כי לנוכח העדר פרטים כלשהם ביחס לפעולות הנובעות מזיוף, אין הוא יכול לדעת כיצד עליו להכין הגנתו, ואין באפשרותו להתגונן מפני טענות עובדתיות מעורפלות.

סבורה אני בדין דחה כב' השופט שטרנליכט את הבקשה.

הכלל הוא ששאלת קיומה או העדרה של עילת תביעה בגדרו של דיון בבקשה למחיקה על הסף מחוסר עילת תביעה, נבחנת על פי לשונו של כתב התביעה ונקבע כי כתב התביעה אינו מגלה עילה, אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בו, לא יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו.

אמצעי חמור זה, של מחיקת כתב תביעה יש לנקוט רק במקרים בהם ברור שהתובע אינו יכול בשום אופן לקבל את הסעד המבוקש, אפילו הוכיח את העובדות המפורטות בכתב התביעה.

בענייננו אם יעלה בידי המשיבה להוכיח שבחשבונה בוצעו משיכות באמצעות מסמכים מזוייפים, תתקבל תביעתה על פי הסכומים שיעלה בידה להוכיח.

הדיון בבקשת המחיקה אינו מתייחס לאמיתות העובדות ובית המשפט מנוע מלהיכנס בעובי הקורה של ראיות הצדדים ומהימנותן (ע"א סאלח נ' רשות הפיתוח, פ"ד מד (2) 185, 187).