החלטה בתיק ברע 2822/06

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון (כב' השופטת ד"ר איריס סורוקר) מיום 3.9.06, בו התקבלה תביעת המשיב כנגד המבקש בגין הטעייה אשר נעשתה כלפיו בעת התקשרות לרכישת רכב ונפסק כי המבקש ישלם למשיב סך של 10,125 ש"ח בגין ירידת ערך הרכב, סך של 11,843 ש"ח בגין תיקון תיבת ההילוכים וכן סך של 5,000 ש"ח פיצויים בגין עוגמת נפש וסך של 1,500 ש"ח הוצאות.

המשיב רכש מהמבקש ג'יפ מסוג ניסן טראנו. בבדיקה הרכב לפני הקניה הראה מד הקילומטרים כי הג'יפ נסע 79,270 ק"מ אך בפועל התברר כי הג'יפ נסע כ 130,000 ק"מ. המשיב טען בתביעתו כי עובדה זו לא נמסרה לו על ידי המבקש עובר לקניה ולראיה הציג את המודעה אותה תלה המבקש על רכבו ובה נכתב כי הג'יפ נסע 77,000  ק"מ בלבד.

לאחר משא ומתן בעקבות פגמים שהתגלו בבדיקה, נרכש הג'יפ על ידי המשיב. יום למחרת הרכישה חלה תקלה בתיבת ההילוכים ותיקונה עלה למשיב 12,000 ש"ח.  המשיב הודיע למבקש כי ברצונו לבטל את העסקה ודרש החזר כספו בתוספת החזר סך של 12,000 ש"ח בעבור תיקון תיבת ההילוכים. בהמשך הוגשה תביעתו של המשיב.

על החלטתו של בית משפט קמא כפי שהובאה בפתח החלטתי, הוגשה בקשת רשות ערעור זו.

המבקש סבור שיצאה טעות מתחת ידי בית משפט קמא, שעה שקיבל את גרסתו של המשיב, איפשר לו להגיש מסמכיו באיחור ולתקן ולהשלים ראיותיו ובסופו של דבר אף פסק לטובתו פיצויים אשר עולים בסיכומם הכולל על גבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות ואשר כללו בחובם ראשי נזק שכלל לא נתבעו על ידי המשיב כטענת מרמה אשר כלל לא נטענה על ידי המשיב, עוגמת נפש והוצאות שלא נדרשו על ידי המשיב.

לטענתו של המבקש מסקנות בית משפט קמא  אינן מתקבלות על הדעת. לשיטתו, בטרם פנה יחד עם המשיב למכון בדיקה יידע את המשיב בכל הליקויים הידועים לו לרבות החלפתו של מד הקילומטרים. כמו כן יידע את המשיב כי יש להוסיף  כ 50,000 ק"מ לקילומטרז' המופיע במד הקילומטרים.

לטענתו של המבקש המשיב רכש את הג'יפ לאחר שידע על כל אותם ליקויים, לאחר שהג'יפ עבר בדיקה במכון בדיקה ולאחר שהסכים לרכשו על אף אותם ליקויים תמורת סכום נמוך מהסכום הנקוב במחירון.

יתרה מכך, טען המבקש כי שגה בית משפט קמא עת אפשר למשיב, פעם אחר פעם  לחרוג ממסגרת המועדים שנקצבו לו, עת נתן לו ארכות רבות וניסיונות חוזרים ונשנים לתקן ולשפץ מסמכים אשר הוגשו על ידו על מנת להגיע לתוצאה הרצויה מבחינתו, כל זאת בעוד שבקשתו היחידה של המבקש לקבלת ארכה קצרה להמציא חוות דעת מטעמו בשל המלחמה ששררה בצפון באותה עת, נדחתה.

לאחר שעיינתי בבקשה החלטתי שהיא מצריכה תשובה. באותה עת הוריתי לצדדים הזדמנות להתייחס לאפשרות לפיה אדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

המשיב הגיש תגובתו ביום 13.6.07 ובה טען כי יש לדחות את בקשת המבקש ולהותיר על כנה את החלטתו של בית משפט קמא.

בראשית תגובתו טען המשיב כי בקשת רשות הערעור הוגשה על ידי המבקש בחלוף כחודשיים ממועד מתן פסק הדין הסופי שנתקבל ביום 3.9.06 וכן כי לא צורפה לה ערובה להבטחת הוצאות המשיב. די בכל לטענתו של המשיב כדי לדחות על הסף את הבקשה.

לגופו של עניין טען המשיב כי פסק הדין נשוא הבקשה נשען על בסיס מוצק ואיתן, בקשת רשות הערעור הנה טורדנית וקנטרנית וטענותיה משוללות כל בסיס עובדתי או משפטי.

לטענת המשיב נשען פסק הדין על הוראות סעיף 62(ב) לחוק בתי המשפט הקובע כי בית המשפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנהוגים בבית משפט אחר ויפעל בדרך הנראית לו יעילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

לעניין טענותיו של המבקש לגבי חריגות ממסגרת המועדים והשלמת הראיות טען המשיב כי טענות אלה לא הועלו על ידי המבקש בבית משפט קמא והועלו בפעם הראשונה בבקשתו. מקומן של טענות אלה ושל הטענות כאילו נתן בית משפט קמא למשיב לתקן ו"לשפץ" מסמכיו, הוא במסגרת הדיון שהתקיים לפני בית משפט קמא. יתרה מזאת טען המשיב, כי בית המשפט אכן איפשר לו השלמת ראיותיו לאחר מתן פסק הדין החלקי, אך באותה החלטה ניתן גם למבקש להשיב לטענות המשיב, בתצהיר ובליווי אסמכתאות.

בהתייחסו לטענת המבקש כי בית משפט קמא טעה כאשר פסק פיצויים בגין טענת מרמה שלא נטענה על ידי המשיב, טען המשיב כי טענת המרמה הועלתה על ידו מפורשות בכתב תביעתו והיא אף היוותה את הבסיס המשפטי לבקשה לביטול ההסכם והשבת הסכומים ששולמו על ידי המשיב. שאר הסכומים לטענתו של המשיב נפסקו כהוצאות משפט בלבד.

לטענתו של המשיב, אין המקרה הנוכחי נופל בגדר אותם מקרים חריגים ונדירים בהם תתערב ערכאת הערעור בשאלת הוצאות המשפט ומשכך אין לקבל את בקשת המבקש.

לעניין הטענה כי הסכומים שנפסקו בפסק הדין עולים על הסכומים הקבועים בגבול סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות טען המשיב כי בכל הקשור להוצאות שנפסקו, יש להשאירן על כנן אך בכל הקשור לסכומים שנפסקו בגין ירידת ערך הרכב ותיקון תיבת ההילוכים הרי שהנו מוכן כי אלה יועמדו על סך של  17,800 ש"ח שהנו הסכום המקסימאלי אותו ניתן לפסוק בתביעות קטנות.

דיון

כאמור, בהחלטתי מיום 21.3.07 ניתנה לצדדים הזדמנות להביע עמדתם לאפשרות לפיה אדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

לא מצאתי בתיק כל התנגדות מצד הצדדים לאפשרות זאת. הלכה פסוקה היא כי משלא הוגשה התייחסות ניתן לראות זאת כהסכמה, משכך החלטתי לדון בבקשה, כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.