החלטה בתיק ברע 2499/05

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, החלטתי כי הבקשה אינה מצריכה תשובה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ע' ברקוביץ') בבש"א 150290/04 מיום 21.06.05, לפיה התקבלה התנגדות לביצוע שטר שהגיש המשיב.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת כפי שתוארו בהחלטת בית המשפט קמא הן כדלקמן:

"מונית השייכת לאחיו של המבקש הוכנסה לתיקון במוסך המשיב. המונית תוקנה במוסך. השיק ניתן להבטחת התשלום עבור התיקון".

לאחר שסקר את טענות הצדדים נעתר בית המשפט קמא להתנגדות באופן חלקי:

בית המשפט דחה את טענות המשיב שעניינן היקף התיקון מן הטעם שנטענו בעלמא. בית המשפט אף דחה את טענות המשיב באשר להסתמכותו על דברי נציג המבקש כי לדעתו יצרנית הרכב תישא בעלות התיקון וזאת בהסתמך על גרסתו של המשיב בעצמו.

לעומת זאת, בית המשפט איפשר למשיב להתגונן בטענה כי שילם סך של 10,000 מבלי שקיבל קבלה, שכן צירף את תצהירו של אחיו לתמיכה בגרסתו זו, והלה נחקר על תצהירו. כמו כן, איפשר בית המשפט למשיב להתגונן בטענה כי אין הוא חייב במלוא סכום השטר, וזאת משום שגרסתו לפיה השיק נחתם על ידו מבלי שצויין סכום לא הופרכה.

בית המשפט קמא גם נתן דעתו לכך שהשיק חולל עקב העדר כיסוי, וכי עובדה זו מנוגדת לטענת המשיב כי ביטל את השיק. ברם, בית המשפט לא סבר כי אי דיוק זה משמיט את הבסיס תחת כל טענות ההגנה, ועל כן נעתר לבקשת ההתנגדות בחלקה. מכאן הבקשה לרשות ערעור שבפני.

לטענת המבקש שגה בית המשפט קמא משלא חייב את המשיב להפקיד את מלוא סכום השיק בקופת בית המשפט, ובמיוחד כך נוכח העובדה שטענות המשיב לעניין היקף התיקון ולעניין הסתמכותו על דברי נציג המבקש נדחו. עוד טוען המבקש, כי כלל לא היה מקום לקבל את ההתנגדות, ולו בחלקה. לשיטתו, נימוקי המשיב מעלים טענת "כשלון תמורה חלקי, והכלל הוא שכשלון תמורה חלקי אינו מהווה הגנה לחייב בפני תביעה לפירעון השטר". המבקש מטעים כי אף לשיטת המשיב אין מדובר בסכום קצוב אלא בסכום שיש צורך לשום על מנת לקבעו במדויק, ולפיכך גם אין מקרה זה בא בגדר החריג לכלל האמור. טענה נוספת בפי המבקש היא כי הינו אוחז כשורה בשטר, ועל כן "טעה כב' בית המשפט משפסק כי זכותו של מושך שיק לטעון כי אין הוא חייב במלוא סכום השטר אלא בסכום נמוך יותר, וזאת כאשר מדובר בצדדים קרובים". זאת ועוד, המבקש טוען כי נתגלו סתירות רבות בדברי המשיב ואחיו ואף מטעם זה היה מקום לדחות את ההתנגדות.

דין הבקשה להידחות. ההלכה היא, כי ניהול המשפט וסדרי הדין הינם עניינים שבשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בהם, מלבד במקרים חריגים (רע"א 4775/04 שרון כדר נ' פרופ' יובל הרישנו, דינים עליון סט 100). לא מצאתי כי המקרה שבפני הינו מקרה חריג המצריך את התערבותה של ערכאת הערעור.

ראשית, יש לדחות את טענת המבקש לפיה הינו "אוחז כשורה" בשטר. המבקש לא צירף לבקשת רשות הערעור העתק מהשיק שבמחלוקת, ברם, מעיון בהחלטת בית המשפט קמא מסתבר כי השיק נמשך על-ידי המשיב לפקודת המבקש, כשעל גביו קיים שרטוט ובתוכו המלים "למוטב בלבד". ברי, כי לא מדובר בשיק שסוחר, ועל כן המבקש אינו "אוחז כשורה" אלא עסקינן בצדדים קרובים, ובדין ניתנה החלטת בית המשפט קמא.

שנית, מעיון בהחלטת בית המשפט קמא עולה כי בית המשפט בחן בקפידה את טענותיו של המשיב ולא חסך שבטו מקום בו היה צורך בדבר. למעשה, רשות להגן ניתנה רק בנושאים שפורטו כדבעי בתצהיר. באשר ל- 10,000 ש"ח אשר שולמו, על פי הנטען, מבלי שנתקבלה קבלה, הרי שטענה זו נתמכה בתצהיר נוסף. עצם העובדה שנתגלו אי דיוקים כאלו או אחרים בעדויות, אינו מהווה עילה להתערבותה של ערכאה זו בהחלטת בית המשפט קמא. מעבר לעובדה שהערכת העדויות הינה עניין הנתון לשיקול דעתו של השופט היושב בדין, הרי שההלכה היא כי אין לדחות בקשת רשות להגן רק בשל דרכי ההוכחה, ודי בכך שאין המדובר בהגנת בדים (וראו למשל ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, דינים עליון ס"ט 638).

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה- אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום כ"ח באלול, תשס"ו (21 בספטמבר 2006), בלשכתי, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: