החלטה בתיק ברע 2346/03

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 31.8.03 של בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופט חאג' יחיא) אשר קיבל את תביעת המשיב  וחייב את המבקש לשלם למשיב סך של 1246 ש"ח, בגין נזקים שנגרמו לרכב המשיב, על ידי המבקש, ובתוספת הוצאות שונות.

            בשל העובדה שהמבקש השתהה מאוד בהפקדת הפקדון, ניתנת החלטה זו רק עתה.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן:

            המשיב הגיש כנגד המבקש תביעה לתשלום פיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו של המשיב בתאונת דרכים, בה היה מעורב רכבו של המבקש.

            המשיב טען בבית המשפט קמא כי רכבו נפגע בחלקו האחורי על ידי רכבו של המבקש.

בבית המשפט קמא טען המבקש כי לא כל הנזק שנתבע על ידי המשיב נגרם בתאונה נשוא ההליכים, וכי חלק מן הנזק, נגרם באירוע אחר.

            בית המשפט קמא דן בטענות הצדדים בחן את טענות המבקש, קיבל את חוות דעת השמאי מטעם המשיב, וקבע כי המבקש לא הוכיח שהנזק נגרם בשני אירועים שונים.

            משכך, קיבל בית המשפט לתביעות קטנות את תביעת המשיב,כאמור.

ג.         המבקש הגיש בקשת רשות ערעור (אותה הכתיר בכותרת "כתב ערעור") המחזיקה  9 עמודים.          

            בבקשת רשות הערעור, שב המבקש וטען, באריכות, כי שלא כדין קיבל בית המשפט קמא את גרסת המשיב לפיה הרכב לא נבדק למחרת האירוע, מאחר שהמוסך היה סגור. לטענת המבקש, אין זה נכון שהמוסך היה סגור והמשיב לא ביסס טענה זו על ראיות כלשהן.

            טענתו העיקרית של המבקש היא, איפוא, כי רכבו של המשיב לא נבדק בסמוך לתאונה ושלא כדין קיבל בית משפט קמא את גרסת המשיב לפיה היה המוסך סגור ומטעם זה לא נבדק הרכב, ומשכך שגויה קביעתו של בית המשפט קמא.

            עוד טוען המבקש, כי בית המשפט קמא קיבל שלא כדין את עדות השמאי מטעם המשיב, באשר עדותו  של השמאי, לא היתה אמינה, והוא לא השיב על חלק מן השאלות שנשאלו על ידי המבקש.

            לדעת המבקש לא הוצגו בפני בית המשפט קמא ראיות מספיקות לתמיכה בטענות המשיב, בדבר הנזק שגרם לו המבקש.

ד.         דין בקשת רשות הערעור - להדחות.

הלכה פסוקה היא, כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הינו ברשות בלבד. עמד על כך בית המשפט העליון בפסק דינו בענין רע"א 3006/05 פריפר טבעי בע"מ נ' יוחנן ראובני (ט"פ, ניתן ביום 12.7.05 מפי כב' השופט רובינשטיין) באומרו:

"...מטבע הדברים, הוגבל השדה הערעורי בתחום התביעות הקטנות, בדין ובגדרי השכל הישר, ואף לבית המשפט המחוזי הערעור (הראשון) הוא ברשות בלבד (סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984), ונקבעו מועדים קצרים    - 15 יום - להגשת הבקשה: תקנה 16(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז-1976".

משמעות האמור היא, כי לא על נקלה יעתר בית משפט שלערעור למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות.

כידוע, בגדרה של בקשת רשות ערעור, יש להצביע על טעם בגינו מן הראוי להעניק למבקש רשות ערעור.

(לטעמים בגינם יתן בית משפט רשות ערעור, ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פד"י לו (3) 123; ר"ע 723/85 אסתר גביש נ' קצין התגמולים, פד"י לט (4) 760;  ע"א 97/87 יצחק ענתבי נ' רות בקר, פד"י מא (2) 697 ( .