החלטה בתיק ברע 2229/07

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט חננאל שרעבי)  מיום 15.10.2007, בה נדחתה בקשת המבקש לפסילת חוות דעת של מומחה גרפולוג מטעם בית המשפט.

1.         המבקש הגיש תביעה כספית נגד המשיבים בהסתמך על מסמך (להלן: " המסמך") שנחתם לטענתו על ידי המשיב 2 בשם המשיבה 1. המשיב 2 טען להגנתו כי אינו חתום על המסמך. כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת של גרפולוג מטעמו לביסוס טענותיו.

ביום 6.3.2007 נערך דיון במסגרתו הורה בית משפט קמא, בהסכמת הצדדים, על מינוי מומחה גרפולוג מטעם בית המשפט (להלן: " המומחה") וכי כל צד יהיה רשאי להציג את חוות דעת המומחה מטעמו. בהחלטתו הורה בית משפט קמא כי ב"כ הצדדים יפנו למומחה ויצרפו לפנייתם את כל המסמכים המקוריים, שעמדו בפני המומחה מטעמם, לרבות חוות דעת המומחה מטעמם.

2.         בחוות דעתו מיום 6.5.2007 הגיע המומחה למסקנה כי  קיימת סבירות גבוהה ביותר שהחתימה על המסמך אינה של המשיב 2. בחוות דעתו הסתמך המומחה על הכתבה שערך למשיב 2 ועל דוגמאות חתימה מקוריות ואקראיות, שסופקו לו על ידי המשיב 2.

המבקש סבר כי חוות דעתו של המומחה נערכה באופן רשלני ובהתעלם ממסמכים מקוריים הכתובים בכתב ידו של המשיב, וביום 13.6.2007 הגיש בקשה לפסול את חוות הדעת ולמנות מומחה חדש. לחילופין ביקש להורות למומחה לענות לשאלות הבהרה ולהתייצב לחקירה על חוות דעתו.

3.         בדיון שנערך ביום 28.6.2007, קיבל המבקש את המלצת בית המשפט לשלוח למומחה שאלות הבהרה ולאחר מכן לשקול את זימונו לחקירה. ב"כ התובע הצהיר כי הוא שומר לעצמו את האפשרות להגיש בקשה חדשה לפסילת המומחה, לאחר קבלת שאלות ההבהרה.

באותו דיון נדונו גם התנגדויות המשיבים לשאלות ההבהרה של המבקש, ובית משפט קמא אישר את שאלות ההבהרה (למעט שאלה אחת), אשר נשלחו למומחה ונענו על ידו ביום 10.7.2007.

4.         ביום 12.8.2007, ובעקבות תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, הגיש המבקש בקשה נוספת לפסילת חוות דעת המומחה, ולחילופין, לחוקרו על חוות דעתו.

לאחר שקיבל את תגובת המשיבים לבקשה ואת תשובת המבקש לתגובה, דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש לפסילת חוות דעת המומחה, שכן לא מצא כל פגם משמעותי בעבודתו או כי התחמק ממתן תשובות לשאלות ההבהרה. עם זאת, בית משפט קמא נעתר לבקשה לחקור את המומחה על חוות דעתו.

5.         על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני.

בבקשה טען המבקש, כי מחוות דעת המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה עולה, כי המומחה לא בדק את כתבי היד המקוריים של המשיב 2, עליהם הסתמכה המומחית מטעם המשיבים, על מנת להשוותם לחתימה שבמחלוקת. בדיקה כזאת לא נעשתה על ידי המומחה גם לאחר שנשלחו אליו שאלות ההבהרה. לטענת המבקש, באשרו את שאלות ההבהרה, הורה למעשה בית משפט קמא למומחה לתקן את חוות דעתו ולבדוק את אותם כתבי יד מקוריים. משלא עשה כך המומחה והתחמק משאלות ההבהרה, יש לפסול את חוות דעתו ואת מינויו.

לטענת המבקש, לא זו בלבד שהמומחה לא הסתמך על המסמכים המקוריים עליהם הסתמכה המומחית מטעם המשיבים, אלא שהמומחה הסתמך על מסמכים חדשים ודוגמאות חתימה שהמציא לו המשיב 2, מבלי שהמבקש ידע עליהם ומבלי שהועברו לעיונו, ובכך חרג מסמכותו ומההוראות שניתנו לו על ידי בית משפט קמא.

עוד טען המבקש כי חוות הדעת נערכה באופן שטחי ורשלני, הסתמכה על מספר בודד של דוגמאות חתימה ובהתעלם מטקסט כתוב ומפורט בכתב ידו של המשיב 2, שהיה זמין למומחה. תשובות המוחה לשאלות ההבהרה הן מתחמקות ופוגעות באמינותו ובמקצועיותו.

6.         דין הבקשה להדחות ללא תשובה.

מעיון בחוות הדעת של המומחה עולה, כי ערך השוואה בין החתימה השנויה במחלוקת  לבין הכתבה שביצע למשיב 2 ולדוגמאות חתימה באקראי שסופקו לו על ידי המשיב 2 (לאחר שהמבקש הבהיר כי אין בידיו דוגמאות מקוריות של מסמכים). בתשובה לשאלות הבהיר המומחה מדוע לא הסתמך על דוגמאות החתימה ששימשו את המומחית מטעם המשיבים:

"כמומחה מטעם ביהמ"ש הנכבד, ובמטרה לשמור על מידת אובייקטיביות (כדי למנוע דיבורים כגון: מדוע התבססתה (כך במקור - י.ע.) על דוגמאות של המומחה השני ולא על דוגמאות של המומחה שלנו וכאלה שאלות), הרי שאני תמיד משתדל לבקש דוגמאות מוכתבות שאני אישית עורך לו, ודוגמאות באקראי מקוריות שלא היו אצל המומחה של צד זה או אחר".

המשיבים לא התנגדו שהמומחה יערוך השוואה עם דוגמאות החתימה עליהן הסתמכה המומחית מטעמם, והמומחה הוא זה שסירב להשתמש במסמכים אלו, מהנימוק המפורט לעיל.

איני מקבל את טענת המבקש, כי אישור בית משפט קמא לנוסח שאלות ההבהרה, משמעותו מתן הוראות למומחה לבצע את שלא ביצע עת ערך את חוות הדעת. למומחה שיקול דעת אם לתקן את חוות דעתו בעקבות שאלות ההבהרה, ולמבקש הזכות לטעון לאחר מכן (ולאחר חקירתו הנגדית של המומחה) לנפקות שיש לתשובות המומחה על חוות הדעת.

7.         נקודת המוצא לגבי מומחה מטעם בית המשפט היא, שהמומחה פועל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה היוצאת מתחת ידו צריכה להביא לפסילתו - רע"א 6116/97 אברהם שוחט נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 28.11.1997); רע"א 3011/94 אלפסי שמעון נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 11.7.1994). על פי ההלכה הפסוקה, הטעמים לפסילת חוות דעת המומחה הם כאשר מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין, תוך התחשבות בתום ליבו של המומחה, ביכולת לתקן את השגגה ובנסיבותיו של כל עניין ועניין - רע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' יוסף ציון (ניתן ביום 6.11.1991); רע"א 7265/95 גלדשטיין נ' בראל פ"ד נ(3) 214 (1996); רע"א 7714/05 אלגרה כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה (ניתן ביום 16.1.2006).