החלטה בתיק ברע 2135/07

א.        בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל אביב מיום 15.7.2007 (כב' הרשמת ו' שוורץ), אשר דחתה את בקשת המבקשת לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל כנגדה, עד להכרעה בבקשה בטענת "פרעתי" שהגישה ( נספח "ט" לבר"ע).

ב.         בד בבד עם הגשת בקשה זו הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע.

ביום 30.7.2007 ניתן ע"י כב' השופט ש' שוחט צו עיכוב ביצוע ארעי, כנגד הפקדת ערבון בסכום של 25,000 ש"ח.

ביום 7.8.2007 הפקידה המשיבה ערבות בנקאית ע"ס 25,000 ש"ח, במזכירות בית המשפט.

ביום 14.8.2007 החליט כב' השופט נ' ישעיה, בבש"א 15848/07, כי " לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי אין מקום לעכב הליכי ההוצל"פ ולו באופן זמני. הבקשה נדחית".

התיק קבוע לדיון ליום 27.1.2008.

ג.         ביום 28.10.2007 הגישה המבקשת " בקשה למחיקת בקשת רשות ערעור ולהשבת ערבות".

המבקשת הטעימה כי בין לבין, התקיים דיון בפני ראש ההוצל"פ בבקשת המבקשת בטענת "פרעתי", בו הבהירה ראש ההוצאה לפועל כי טענות המבקשת חורגות ממתחם סמכותה, והפנתה את המבקשת להגיש לבית

המשפט האזרחי בקשה לסעד מתאים. לפיכך, טענה המבקשת, כי ביקשה למחוק את בקשתה בטענת "פרעתי", וכפועל יוצא מכך, התייתר הצורך בבקשתה לעיכוב הליכים עד להכרעה בהליך העיקרי.

בתגובתה מיום 7.11.2007 הודיעה המשיבה, כי היא עותרת לחיוב המבקשת בהוצאות הבר"ע, שכן " לא היה כל בסיס" להגשתה ( סע' 2 (ג) לתגובה מיום 7.11.2007).

בתשובת המבקשת לתגובת המשיבה מיום 12.11.2007, טוענת המבקשת כי קביעת ראש ההוצאה לפועל לא כללה קביעה כי לא היה מקום להגיש את הבקשה מלכתחילה, אלא קביעה " כי המחלוקת שבין הצדדים אינה בתחום סמכותו של ראש ההוצל"פ" ותו לא.

ד.         במקביל, הגישה המשיבה בקשה לחילוט הערבון שהפקידה המבקשת כתנאי לצו הארעי לעיכוב הביצוע ( בש"א 16758/07).

המשיבה טענה בבקשתה, כי משנדחתה ביום 14.8.2007 בקשת המבקשת לסעד זמני, הרי שיש להורות על העברת כספי הערבון לתיק ההוצאה לפועל. יצויין, כי המשיבה לא תמכה את בקשתה בתצהיר " משום שעילתה משפטית, והעובדות המפורטות בה עולות מעיון בתיק בית המשפט" ( סע' 5 לבקשת המשיבה בש"א 16758/07).

המבקשת טענה בתגובתה לבקשה לחילוט הערבון מיום 12.11.2007, כי על פי ההלכה הנוהגת, על המבקש לחלט ערבון, מוטל הנטל להוכיח קיומו של נזק. המבקשת טענה כי משלא הוכח נזק כלשהו, הרי שאין כל עילה לחילוט הערבון.

המשיבה טענה בתשובתה לתגובה לחילוט הערבון מיום 25.11.2007, כי " המבקשת אינה צריכה להוכיח, בכל פעם מחדש, את קיומו של החוב, את גובהו ואת זכותה להפרע מאת המשיבה. המבקשת גם אינה צריכה להוכיח כי במסגרת הליכי ההוצאה לפועל היא זכאית לתפוס ולממש את נכסי המשיבה. אלו הן מושכלות יסוד" ( סע' 7 לתשובת המבקשת לתגובת המשיבה בבקשה לחילוט ערבון).

ה.        לאחר עיון בכתבי טענות הצדדים על נספחיהם, נראה לי כי יש לקבל את בקשת המבקשת למחיקת הבר"ע, אם כי, יש לחייבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת המשיבה, בסכום כולל של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

            כידוע, צד אשר לא זכה בדינו, מן הראוי כי ישפה את הצד שכנגד בגין הוצאותיו. בענייננו, בחרה המבקשת להגיש בקשה בטענת "פרעתי" ובצידה בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. לא זו אף זו, עם דחיית הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, הגישה המבקשת בקשתה זו, למחיקת הבר"ע. לפיכך נראה, כי עם הגשת בקשתה של המבקשת למחיקת הבר"ע, אין כל הצדקה, מן הדין, למנוע מהמשיבה שיפוי בגין הוצאותיה. עם זאת, ראיתי להעמיד את שיעור פסיקת ההוצאות ושכ"ט עו"ד ע"ס של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ, המשקפים נכונה, לטעמי, את האיזון הראוי בין היקף ההליכים בבר"ע זו מחד גיסא, ובין נסיבותיה, מאידך גיסא.

ו.         אשר לבקשת המשיבה לחילוט הערבון, אשר הופקד כערובה להוצאותיה בבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, דין בקשה זו להדחות.

ראשית, יצויין, כי הצו הארעי לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל נכנס לתוקפו רק עם הפקדת הערבון, אשר הפקדתו היוותה תנאי מקדמי לתחולתו. לפיכך, ככל שטוענת המשיבה לנזקים שנגרמו לה בגין עיכוב הליכי ההוצאה לפועל, הרי שאלו מצומצמים לתקופה שבין מועד הפקדת הערבון, קרי, מיום 7.8.2007; ועד יום 14.8.2007, מועד בו החליט כב' השופט נ' ישעיה לדחות את בקשת המבקשת לעיכוב זמני של הליכי ההוצאה לפועל.