החלטה בתיק ברע 2091/05

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת אסתר דודקביץ), מיום 1.5.05, לפיה נדחתה בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: " מל"ל") ביחס לנכותה של המשיבה, כתוצאה מהתאונה בה נפגעה ב-30.11.99 (להלן: " התאונה").

המשיבה הגישה תביעה לבית משפט השלום, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: " פלת"ד"), בשל נזקי הגוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה, אשר הוכרה גם כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בתאריך 8.9.03 נקבעה נכותה של המשיבה על ידי וועדה רפואית לעררים של המל"ל בשיעור 61.69%, בגין פגיעות אורטופדיות, נוירולוגיות, נפשית ואורולוגית.

המבקשות, שהינן הנתבעות עתרו לבית משפט השלום שיתיר להן להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בדבר נכותה של המשיבה.

בהחלטה המנומקת דחתה כב' השופטת קמא את הבקשה ומכאן הבקשה שבפני.

המסגרת הנורמטיבית:

סעיף 6ב לחוק הפלת"ד קובע:

            " נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו" (ההדגשה שלי, ש.ד.)

השאלה מהם אותם טעמים מיוחדים, אשר בהתקיימם תותר הבאת ראיות לסתור קביעת דרגת נכות על פי דין, נדונה בשורה ארוכה של פסקי דין ובהסתמך על תכליתה של הוראת חוק מיוחדת זו נקבעו כללים המשמשים נר לרגלי בתי המשפט העוסקים בשאלה.

ברע"א 634/85 אבו עליון עודה נ' "רותם" חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד לט(4) 505, קובעת כב' המשנה לנשיא, השופטת מרים בן פורת, כי סעיף 6ב הנ"ל נועד להתגבר על הקושי הנובע מחוות דעת מומחים הסותרות זו את זו, המצריכות לא אחת מינויו של מומחה מטעם בית המשפט, דבר הגורם לבזבוז זמן ומשאבים.

אימוצה של דרגת נכות שנקבעה, כאמור, בסעיף 6ב רישא נועדה לסייע לקיצור ההליך לפני בית המשפט.

מטרה נוספת של ההוראה הנ"ל, מתן אפשרות לבית המשפט להסתמך על דרגת נכות הנקבעת " לאחר בדיקה ודיון ממצים - על ידי גוף או ועדה של מומחים רפואיים, שהוסמכו לכך על-פי דין, היינו, שאינם פועלים מטעמו של אחד מבעלי הדין, בדרך זו נמנע הקושי האובייקטיבי להכריע בין חוות-דעת רפואיות שונות או סותרות"

ממשיכה כב' השופטת בן פורת ומבהירה:

            " המטרה דלעיל להוציא את הדיון בדרגת הנכות אל מחוץ לכותלי בית המשפט, כל אימת שזו כבר נקבעה בדיון קודם, היא שצריכה להוות את נקודת המוצא לפירושו של הסיפא לסעיף 6ב, דהיינו, שאלת הטעמים המיוחדים להביא ראיות לסתור. בהקשר זה הכלל הוא, שהקביעה הקודמת מחייבת, אך בית המשפט מוסמך לסטות מכלל זה ולהתיר הבאת ראיות לסתור במקרה חריג היינו בנסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת."

שני סוגי טעמים הוכרו כמצדיקים סטייה מהכלל שבסעיף 6ב רישא לפלת"ד:

1.         טעמים משפטיים כגון; אם נראה לבית המשפט כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי, כגון תרמית, או בטלות מעיקרא בשל פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי.

2.         טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים כגון אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת (ראו גם רע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' טיארה עבדול אחמד פ"ד מה(4) 77).

למרות שנאמר לא אחת כי אין מדובר ברשימה סגורה של טעמים, הדגש הוא על נימוקים החותרים תחת אמינות הקביעה בשל חריגה מכללי הצדק או שינוי נסיבות ואין לערב בין הטעמים החריגים שהוכרו על ידי הפסיקה לבין ביקורת שיפוטית על החלטות וועדות רפואיות על ידי בחינת נימוקיהן והשוואתן לחוות דעת אחרות.

דיון: