החלטה בתיק ברע 2021/07

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ש. לבנוני)  מיום 13.6.2007, בה נתקבלה בקשת המשיבה להביא ראיות לסתור החלטת המוסד לביטוח לאומי, לפי סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפיצויים").

1.         המבקש נפגע בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה והוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור של 10% בתחום הסכרת וכן נקבעה לו נכות בתחום האורטופדי. לימים, עבר המבקש אירוע לב ועתר להחמרת הנכות. הועדה הרפואית של המל"ל פסקה כי גורמי הסיכון לאוטם שריר הלב נעוצים ב" סוכרת, עישון כבד, הפרעה בשומנים בדם" וקבעה  בתחום הקרדיאלי "נכות חלקית הקשורה בסכרת שהוכרה" בשיעור של 20%.

2.         ביני לביני הגיש המבקש נגד המשיבה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת הדרכים. אין מחלוקת כי הנכות שנקבעה למבקש במל"ל מחייבת את המשיבה בתביעה, שכן מדובר בנכות על פי דין לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים. במהלך השנים בהם נדונה התביעה ועוד לפני אירוע הלב, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה נכותו הצמיתה של המבקש בתחום האורטופדי תעמוד על 10% ובתחום הסכרת 5%, קרי, נכות משוקללת של  14.5%. בעקבות ההחלטה החדשה של המל"ל כאמור, הועמדה הנכות במל"ל על 20% בתחום הקרדיאלי. 

המשיבה עתרה, בין היתר, להבאת ראיות לסתור לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לעניין הנכות הקרדיאלית, בטענה שהועדה הרפואית של המל"ל לא ערכה פילוח מספיק של גורמי הסיכון לאוטם שריר הלב אצל המבקש, ולא ברור כיצד נקבעו שיעורי הנכות החלקית הקשורים רק לסכרת. בנוסף נטען כי לאור ההסכמה הדיונית לעניין שיעור הנכות בגין הסכרת, יש לקבוע את הקשר הסיבתי בין הנכות בתחום הסכרת לבין אוטם שריר הלב.

בית משפט קמא קיבל את טענת המשיבה וקבע כי המקרה דנן מצדיק מתן רשות להביא ראיות לסתור ומינוי מומחה להוכחת שיעור הנכות הקרדיאלית בגין הסכרת בלבד, במנותק מגורמי הסיכון הנוספים. בית משפט קמא הסתמך בהחלטתו על רע"א 5608/90 קורנהיל חברה לביטוח בע"מ נ' מזרחי פ"ד מו(2) 107 (1992), שם נקבע שכאשר רק חלק מהנכות הרפואית הוא כתוצאה מתאונת הדרכים ושיעורו של חלק זה לא נקבע על ידי הועדה הרפואית של המל"ל ועל כן אינו ידוע, ראוי להתיר הבאת ראיות לסתור (להלן: " פרשת קורנהיל").

3.         מכאן הבקשה שבפני.

בבקשה טען המבקש כי שגה בית משפט קמא בהחלטה וכי לא הוכחו טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מהכלל, לפיו דרגת הנכות שנקבעה על פי דין מחייבת בתביעות לפי חוק הפיצויים. הנכות הצמיתה שנותרה למבקש בתחום הקרדיאלי עומדת על 30%, כך שקביעת הוועדה הרפואית להעמיד את הנכות הקרדיאלית הקשורה לסכרת על 20% מעידה כי הועדה לקחה בחשבון את כל גורמי הסיכון ופילחה כדין את גורם הסכרת. כך גם נכתב במפורש בהחלטת הועדה כי מדובר בנכות חלקית הקשורה בסכרת.

עוד טען המבקש כי המקרה דנן שונה מזה שנדון בפרשת קורנהיל. בענייננו, כך נטען, הועדה הרפואית היתה מודעת לקיומם של כל גורמי הסיכון לאוטם שריר הלב אצל המבקש ובמפורש קבעה במפורש נכות חלקית הנובעת מהסכרת כך שהנכות שתקבע תנבע מהתאונה בלבד. מנגד, בפרשת קורנהיל ועדת המל"ל לא נתנה דעתה לגורמים הנוספים שהובילו לאוטם שריר הלב מלבד התאונה, ושיעור הנכות שנקבע לא יוחד לגורמי התאונה.

4.         דין הבקשה להדחות.

הכלל הוא שנכות על פי דין מחייבת בתביעות לפי חוק הפיצויים, והתרת הבאת ראיות לסתור אותה נכות תיעשה מטעמים מיוחדים שיירשמו וכאשר בית המשפט השתכנע שהדבר נחוץ לשם עשיית צדק - בר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ פ"ד לט(4) 505 (1985); ע"א 563/88 אשל נ' צור חברה לביטוח בע"מ פ"ד מה(5) 520 (1991); רע"א 3570/01 אריה חברה לביטוח נ' סועאד דינים ס 36 (2001).

עם זאת, נקבע כבר בפרשת קורנהיל ש" רק אם קביעת דרגת הנכות מתיחסת לפגיעה שנגרמה לנפגע באותה תאונת דרכים, לה בלבד, תחייב הקביעה גם לצורך התביעה לפי חוק הפיצויים. כשנקבעת דרגת נכות הן כתוצאה מתאונת הדרכים, והן כתוצאה מגורמים אחרים, אשר אין להם ולא כלום עם תאונת הדרכים, אין לומר שמדובר בקביעה "בשל הפגיעה שנגרמה באותה תאונת דרכים" פרשת קורנהיל בעמ' 110-111.

החלטת הועדה מייחסת למבקש נכות קרדיאלית חלקית בגין הסכרת ולכאורה מתייחסת לתאונה ולגורמי הסיכון. ברם, איני רואה להתערב בהחלטת בית משפט קמא, לפיה בנסיבות המקרה לא ברור אם הועדה פילחה את גורמי הסיכון וקבעה את הנכות רק בגין הגורמים אשר הובילו לתאונה. החלטת בית משפט קמא היא סבירה ותואמת את הלכת קורנהיל כך שמינוי המומחה יאפשר לבית המשפט לבחון את נכות המבקש בגין התאונה באופן מדויק יותר.

5.         לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבה.

מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון שהופקד, במידה והופקד, יוחזר למבקש.

ניתנה היום י"ט באלול, תשס"ז (2 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.                                                                          

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: