החלטה בתיק ברע 1982/06

בקשת רשות לערער על החלטת כב' השופט אורנשטיין מיום 13.06.06, לפיה נדחתה בקשה לסעד זמני שהוגשה בגדרו של ת.א. 2611/06, של בית משפט השלום בראשון-לציון.

המבקשים הם בעלי מוניות ונהגי מוניות, העוסקים בהסעת נוסעים בקווי שירות למוניות באזור ראשון-לציון והסביבה.

המשיבה 1 הינה חברה, העוסקת בהפעלת קווי מוניות באזור האמור.

משיב 2 הינו אחד מבעלי המוניות של החברה, ממנהליה ויו"ר הדירקטוריון.

מוסכם על הכל כי המבקשים אינם בעלי מניות במשיבה 1.

בהמשך לתיקונים שהוכנסו בפקודת התעבורה, שמטרתם הסדרת הפעלתם של קווי שירות למוניות, מנפיק משרד התחבורה רישיון שירות במוניות לכל אחד מקווי השירות המופעלים על ידי המשיבה וכן רישיון נסיעת שירות למונית, אשר בו מצוינים פרטי התאגיד בעל הרישיון ופרטי בעל המונית.

הרישיונות מיועדים לתאגיד שהוא בעל הזכות להפעלת קווי שירות ולא לנהגים באופן אישי.

המבקשים מפעילים את מוניותיהם במסגרת התאגיד על פי חוזים שעליהם חתמו מידי שנה. תוקפו של החוזה, אשר נכרת בינואר 2005, עומד לפוג בתאריך 31.12.06.

בחודש אפריל 2006 נדרשו המבקשים לחתום על חוזה חדש, אשר לטענתם פוגע באופן חד צדדי בזכויותיהם.

סירובם לחתום על ההסדר גרם לסכסוכים, אשר כתוצאה מהם נקטה המשיבה בפעולות המונעות מהמבקשים להמשיך ולהפעיל את מוניותיהם בקווי השירות.

המבקשים לא השלימו עם הרחקתם מהקווים אותם הפעילו והגישו לבית משפט השלום תביעה בה התבקשו הסעדים כדלקמן:

לחייב את הנתבעים (המשיבים) לאכוף התחייבותם לנהל ו/או לשמור על זכויות התובעים ו/או לדאוג לאינטרסים של התובעים בקווים הנ"ל. כל זאת עד לקיום מכרז חדש ע"י הנתבע 4 ולרבות חיובם של נתבעים 1, 2 במסירה של רשיונות התובעים (בין שבבעלותם ובין שהושכרו להם) לידי התובעים ללא תנאי. להורות למשרד התחבורה להוציא רישיונות לתובעים תוך הנפקתם ישירות לתובעים בלי קשר לתפקידה שלמשיבה 1.

כמו כן התבקשו סעדים כספיים הנובעים מהפרת החוזה הנטענת.

בד בבד עם הגשת התביעה, התבקש בית המשפט להוציא צווים זמניים שיאפשרו להם להמשיך ולפעול במסגרת קווי השירות עד סיומו של החוזה.

בהחלטתו נשוא הבקשה שבפני קבע כב' השופט אורנשטיין, כי הסעדים הנתבעים אינם בסמכותו של בית משפט השלום ולפיכך, דין הבקשה להידחות.

מעבר לדרוש, בחן כב' השופט אורנשטיין את הבקשה לגופה ומסקנתו הייתה כי לנוכח הסכמת הצדדים לפיה כל אחד מהצדדים רשאי להביא את ההסכם לסיומו במהלך השנה, אין מקום למתן הסעד המבוקש.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

על פי הנימוקים המפורטים בהחלטת כב' השופט אורנשטיין, מקובל עלי כי, אכן, הסעדים הנתבעים אינם בגדר סמכותו של בית משפט השלום ובעיקר יפה קביעה זו לעתירות המופנות נגד משטרת ישראל ומשרד התחבורה.

באשר לביטול החד צדדי של ההסכמים, סבורה אני כי ביטול חד צדדי של הסכם באופן המונע מהמבקשים להמשיך ולהפעיל קווי שירות, למרות השקעותיהם בקו ובמוניות, אינה כורח המציאות וגם אם סירבו המבקשים לחתום על הסכם חדש, אשר לדעתם מרע את תנאי ההתקשרות, הסנקציה של סילוקם מהקו הינה מרחיקת לכת ואינה מתיישבת עם חובת תום הלב בקיום הסכם. אולם, למרות האמור לעיל, לנוכח הסעדים המפורטים בכתב התביעה, אין מנוס אלא לדחות את הבקשות.