החלטה בתיק ברע 198/07

בית הדין הארצי לעבודה

                                                    החלטה

השופטת נילי ארד

1.   לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת לאה גליקסמן; בל 2870/06) בו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת ועדת עררים לניידות, בדבר אחוזי מוגבלות בניידות שנקבעו לה.

הרקע

2.   ועדה רפואית מחוזית מדרג ראשון לבדיקת מוגבלות בניידות, בדקה את המבקשת ובהחלטתה מיום 13.1.05 קבעה למבקשת מוגבלות בניידות בשיעור של 40% בהתאם לסעיף א-7 חלקי לרשימת הליקויים שבתוספת א להסכם הניידות (להלן: סעיף א-7). זאת, בהסתמך על הממצאים לפיהם המבקשת היא בעלת "הליכה ספאסטית עם גרירת  2 רגליים. נעזרת  באחיה בזמן  הליכה. הספאסטיות קלה". ועל האבחנה הרפואית לפיה סובלת המבקשת מ"פרפרזיס ספאסטית משפחתית. הקושי בהליכה על רקע הספאסטיות" (להלן: החלטת הוועדה הראשונה).

3.   ששה חודשים לאחר מכן, הגישה המבקשת לוועדה הרפואית המחוזית "בקשה לבדיקה נוספת" של כושר הניידות. בהחלטתה מיום 28.6.05 קבעה הוועדה למבקשת מוגבלות בניידות בשיעור של 60% בהתאם לסעיף א-7 חלקי. זאת, בהסתמך על הממצאים הרפואיים לפיהם אובחנה המבקשת כסובלת מ"פרהפרזיס ספסטית עם חוסר יציבות בהליכה. נזקקת לתמיכה בזמן ההליכה. החמרה לעומת ועדה קודמת" (להלן: החלטת הוועדה השניה).

4.      על החלטתה של הוועדה השנייה הגישה המבקשת ערר לוועדת עררים לניידות   בטענה כי יש לקבוע לה שיעור גבוה יותר של מוגבלות בניידות מזה שקבעה לה הוועדה השנייה.

ממצאי הבדיקה הרפואית מבחינת התרשמות כללית של הוועדה הרפואית לעררים היו כי המבקשת "נכנסת לחדר תוך משיכת עגלת הילד עם צעדים ספסטיים בולטים עם כיפוף מתמיד על הברכיים וקלונוס ספונטני של כף הרגל דו צדדית".

במסגרת הממצאים של הבדיקות הנוירולוגיות, נעשתה למבקשת בדיקת שרירים של כח גס שהראה דרגה של 3+ מימין ומשמאל. סיכום ממצאי הבדיקה היה "ספסטיות בדרגת חומרה בינונית-קשה דו צדדית, החזרים גידיים ערים ופולקינטיים. קלונוס מתמיד של הקרסול ושל הפיקה דו צדדית (קלונוס ספונטני)".

על פי החומר שהיה בפני הוועדה וממצאי הבדיקות שנעשו למבקשת, קבעה הוועדה כי "הנבדקת סובלת מספסטיות פאראפארתית משפחתית (אצל האם הופיעה בגיל 40 ואצלה בגיל 20). הממצאים והמסקנה של ועדת הערר שונים משל הוועדה  המחוזית ומוערכים בצורה חמורה יותר".