החלטה בתיק ברע 1912/06

1.         בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות ברמלה שניתן ביום 25/4/06 בת.ק. 1735/05 ע"י כב' השופטת נ. קפלינסקי. בימ"ש קמא קיבל את התביעה וחייב את המבקשת לשלם למשיבה סך של 5,500ש"ח בצירוף הוצאות משפט.

2.         המשיבה, היא התובעת, הגישה תביעה נגד המבקשת לתשלום סך של 6,000 ש"ח להשבת תשלומים ששילמה עבור מערכת ישיבה שנתגלתה כפגומה. בכתב התביעה טענה המשיבה כי רכשה מן המבקשת מערכת ישיבה, ולאחר 6 חודשים המערכת נפרמה ונוצר חור בסלון. לטענתה היא פנתה למבקשת אולם זו דחתה אותה ב'לך ושוב'. מנגד טענה המבקשת כי המשיבה רכשה את הסלון מתצוגה וקיבלה אותו במצב תקין. לדבריה, נגרמו הפגמים כתוצאה מן ההובלה אותה ביצעה המשיבה בעצמה. המבקשת טענה כי לפנים משורת הדין שלחה איש שירות, אולם המשיבה סירבה להניח לו לתקן את הפגמים הנטענים. עוד לטענתה, לא הוצגה כל חוות דעת בדבר גובה הנזק.

3.         בימ"ש קמא לאחר ששמע את הצדדים קבע כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי העדים ועיינתי במסמכים שצורפו לתיק בית המשפט ושקלתי אני מקבלת את טענת התובעת כי הליקויים בספות שרכשה מהנתבעת נובעים מליקוי ואין מדובר בנזקים שנגרמו עקב הובלה בלתי ראויה, אף כי התובעת לא צירפה חוות דעת. לנוכח הפגמים הנראים בתמונות שהתובעת צרפה, נראה כי לא יהיה די בתיקון הקרעים על מנת להשיב את הספות למצב ראוי גם בהתחשב במשך הזמן שחלף מהרכישה ועד להתגלות הפגמים."

4.         בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי שגה בימ"ש קמא עת העדיף את גרסת המשיבה, שלטענתה לא הוכחה. לטענתה, המשיבה סירבה לקבל כל הצעה של המבקשת לתקן את מערכת הישיבה, ויש לזקוף זאת לחובתה. עוד לטענתה, שגה בימ"ש קמא עת לא התחשב בהוראות חוק המכר הקובע כי ניתן לבטל עסקה רק בתוך 14 יום מיום מסירת הממכר. המבקשת טענה עוד כי היה על בימ"ש קמא לדחות את התביעה שכן לא צורפה לה חוות דעת מקצועית בדבר גובה הנזק.

בתגובתה טוענת המשיבה כי הקרעים נוצרו בספות לאחר 6 חודשים מיום הקניה ולא כתוצאה מן ההובלה. לטענתה בוצע תיקון בספות, אולם לאחר זמן קצר הופיעו הפגמים שוב, שכן הם לא היו ברי תיקון.

5.         לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא, בבקשת רשות הערעור ובתגובה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, להבדיל מפסק דין של ערכאה ראשונה, אין ערעור בזכות אלא ניתן לערער עליו ברשות בלבד, אם וכאשר סבור בית המשפט כי נפלה טעות מהותית בפסק הדין של בית משפט קמא, וכי יש סיכוי לערעור.

זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי לא יתערב בימ"ש של ערעור בממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י הערכאה הראשונה. לעניין זה ראה ע"א 734/76 פלוני נ' אלמונים פ"ד לב(2) 661, עמ' 665:

"אין בית משפט לערעורים מוכן להתערב בקלות בממצאי עובדה של בית משפט קמא, בעיקר מן הטעם שאין לו אותו יתרון הקיים לפני בית המשפט של הדרגה הראשונה מהתרשמות בלתי אמצעית מן העדויות".

כן ראה ע"א 6581/98 זאבי נ' מדינת ישראל - מחלקת עבודות ציבוריות, תק-על 2005(1), 2899, עמ' 2903:

"התערבות בממצאים עובדתיים תיעשה במקרים קיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל בהכרעת הערכאה הקודמת פגם היורד לשורש העניין או כאשר הדברים אינם מבוססים על פניהם".

(ראה גם ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נ"ב (2) 582).

6.         במקרה זה, בימ"ש קמא נתן את פסק הדין לאחר ששמע את גירסאות שני הצדדים, ולאחר שהתרשם מן העדויות שהביאו ומן התמונות שהוצגו בפניו. בימ"ש קמא קבע על בסיס הראיות כי המוצר אותו רכשה המשיבה היה פגום ולא ניתן לתקנו. בימ"ש קמא ביסס את פסק הדין על ממצאים עובדתיים שמצא ועל התרשמותו ממהימנותם של הצדדים. לא מצאתי כי בטענות המבקשת יש ממש. אני דוחה את הטענה כי ניתן היה לבטל את העסקה רק כשבועיים מיום קבלת המוצר. במקרה זה המדובר במוצר שנתגלו בו פגמים בלתי ניתנים לתיקון לאחר חלוף פרק זמן של חצי שנה מיום קבלתו. בנסיבות אלה, ודאי שהיה מקום להגשת התביעה.

לאור כל האמור לעיל, אין מקום לאפשר ערעור על פסק הדין של בימ"ש קמא.

הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח + מע"מ.

ניתן היום בלשכתי, כ"ז בכסלו, תשס"ז (18 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח לצדדים את ההחלטה בדואר.