החלטה בתיק ברע 1912/04

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ בחדרה - שמעון רומי, מיום 8/11/04, בתיק הוצל"פ 1299614022 (להלן: "תיק ההוצל"פ) לפיה נקבע כי:

"... הגנת סע' 33 לחוק הגנת הדייר, אינה חלה על החייב בתיק זה...".

המבקש סבור אחרת ולדעתו; יש לתת לו את רשות הערעור ולבטל את הקביעה הנ"ל.

העובדות

1.       המבקש - מיכאל אייזנברג, הינו החייב בתיק ההוצל"פ והמשיב 1 - בנק הפועלים בע"מ - הנו הזוכה.

2.       המשיבים 2 ו- 3 מונו ככונסי נכסים לזכויותיו של המבקש בדירת המגורים ברח' משה בן עזרא 15/8 בתל אביב הידועה כחלקה 289/8 בגוש 6215 (להלן: "הדירה").

3.       הזכויות בדירה רשומות בלשכת רישום המקרקעין בבעלות מלאה של הגב' אייזנברג יהודית ז"ל - אמם של המבקש ואחיו - דן אייזנברג (ראה - נוסח הרישום).

4.       בהתאם לשמאות מיום 12/1/03 שנערכה לדירה, שוויה עומד על סך כ- 191,000$ בהליך של מימוש מהיר.

5.       בהתאם להחלטת כב' ראש ההוצל"פ הוצאו, ביום 7/10/03, צווי ירושה להוריו המנוחים של החייב. על פי צווים אלה היורשים החוקיים והבלעדיים של המנוחים יהודית ואלתר אייזנברג ז"ל, הינם המבקש ואחיו דן אייזנברג, בחלקים שווים ביניהם.

6.       בדירה מתגוררים בפועל המבקש ואישתו. לחייב 2 ילדים בגירים שאינם מתגוררים בדירה.

7.       אין משכנתאות הרובצות על הזכויות בדירה. 

8.       אחיו של המבקש - דן אייזנברג, מעוניין לפרק את השיתוף בדירה ולמכור אותה לכל המרבה במחיר ולצורך כך מונה ב"כ - עו"ד ליאור ברקנפלד ככונס נכסים, ביחד עם המשיב 2, לשם מימוש הדירה.

9.       ביום 4/11/02 נערכה למבקש חקירת יכולת ובסיומה הוכרז המבקש "חייב מוגבל באמצעים".

טענות הצדדים

טענות המבקש

א.      כב' ראש ההוצל"פ מינה את כונסי הנכסים לצורך שמירת זכויות החייב בדירה ולא למכירתה.

ב.       לטענת המבקש; למרבה הצער, כונסי הנכסים לא עשו את המוטל עליהם על פי סעיף 54 (א) לחוק ההוצל"פ ואשר לשמו התמנו: ניהול הנכס - זכויות החייב בדירה - ומימושו. המשמעות מכך הינה: הוצאת צו ירושה, נקיטת כל הצעדים לביטול הצווים הרשומים בנסח הרישום ורישום הירושה. הפעולה היחידה שעשו כונסי הנכסים, היתה הוצאת צו ירושה, ואולם, הם לא המשיכו ועשו את המתחייב מתפקידם, לא רשמו את צו הירושה, ולא טיפלו בביטול רישומם של הצווים שהם עצמם מאשרים כי אינם רלבנטיים עוד. לטענת המבקש, אין להסביר את מחדלם זה, ואת זריזותם לבקש מכירת הנכס לאלתר, אלא בשיקולים זרים - שתמציתם היא מכירת הדירה כאילו אינה בבעלותו של החייב, תוך ניסיון לגרור את ראש ההוצל"פ לצעד לא חוקי ולא ראוי של מתן צו כוזב על פי תקנה 69 לחוק ונישול החייב מזכויותיו, במטרה לדאוג לטובת הבנק.

כונסי הנכסים ניסו לעשות דבר והיפוכו: לצורך עצם השגת המינוי ולצורך המכירה, ביקשו ורשמו את זכות החייב כבעל הדירה ומאידך גיסא, לצורך מיצוי זכויותיו של החייב, על פי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, התעלמו מאותן זכויות עצמן והרשומות כיום, כאילו החייב אינו בעל הדירה.

ג.       לטענת המבקש, טעה כב' ראש ההוצ"פ בהמנעו מלדון במכלול הטענות שהעלה החייב בדבר חובותיהם של כונסי הנכסים.

ד.       צו הירושה הוצא באוקטובר 2003 על פי בקשת כונסי הנכסים, אך הם טרם פעלו לרישומו.

ה.      לטענת המבקש, החייב מתגורר בדירה כבר למעלה מ-15 שנה ומכיוון שצו הירושה הוא דקלרטיבי החייב הפך לבעל הדירה מכח הירושה עם מותה של אימו המורישה, על פי חוק הירושה וכמצוותו.