החלטה בתיק ברע 190/07

1.      בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (בל 5754/06; השופטת מיכל לויט), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 26.7.2006.

2.      הרקע לבקשת רשות הערעור:

2.1.   עניינו של המבקש הוחזר לוועדה הרפואית לעררים על פי פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (בל 6571/06; השופטת סיגל דוידוב - מוטולה; להלן - פסק הדין הקודם). בפסק הדין הקודם נקבע כי עניינו של המבקש מוחזר לוועדה בנושאים אלה: הנמקה בנוגע למגבלה בעמוד שדרה מותני, לנוכח העובדה כי הוועדה קבעה למבקש 10% נכות בגין פגימה זו, בעוד וועדה קודמת קבעה לו  20% נכות בגין פגימה זו; התייחסות לתלונות המבקש בנושאים רמה גבוהה של כולסטרול, שברים בצלעות וכאבי גב.

2.2.  הוועדה הרפואית מושא ערעור זה התכנסה על פי פסק הדין הקודם, בדקה שנית את המבקש בדיקה קלינית וקבעה כמפורט להלן: לעניין כולסטרול - הערכים שנמצאו בבדיקות גבוליים, הטיפול התרופתי מאזן את השומנים בדם, ולכן אין לקבוע נכות בגין שומנים בדם; לעניין עמוד שדרה מותני - למבקש הגבלה קלה בתנועות בעמוד שדרה מותני, ולכן יש לקבוע 10% נכות בגין מגבלה זו. הוועדה ציינה כי כבר בוועדה קודמת מיום 5.7.05 הופחתה דרגת הנכות בגין מגבלה זו, ובכל מקרה מצבו על פי הבדיקה הקלינית מצדיק 10% נכות; לעניין השברים בצלעות -  אין רגישות באיזור השברים, ואין נכות הקשורה לשברים בצלעות.

2.3.  בית הדין האזורי קבע בפסק דינו כי הוועדה מילאה כראוי אחר הוראות פסק דין, וכי לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה. בית הדין קבע כי הוועדה שמעה את תלונותיו של המבקש, התייחסה באופן מפורט ומנומק לליקויים הרפואיים אליהם התבקשה להתייחס בפסק הדין הקודם, ונימקה היטב את מסקנותיה. בית הדין ציין כי אין לבית הדין סמכות להתערב בקביעותיה הרפואיות של הוועדה. לעניין הרכב הוועדה קבע בית דין קמא כי פסק הדין הקודם לא הורה על שינוי הרכב הוועדה, ולכן לא נפל כל פסול בהרכבה.

3.      בבקשת רשות הערעור קבל המבקש על כך שעניינו נדון בפני השופטת לויט ולא בפני השופטת דוידוב - מוטולה "שמכירה את התיק". כן טען, כי היה צריך להיבדק על ידי רופאים אחרים. עוד טען כי הוועדה לא דנה בהתמכרותו לאלכוהול. כן טען כי הוא סובל מליקויים רפואיים נוספים שהועדה לא התייחסה אליהם, וביניהם פגיעה במערכת העצבים.

4.      לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק בית הדין האזורי, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות. זאת, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב, בהתאם לתקנה 85(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, מנימוקים שיפורטו להלן:

4.1.  ערעור על החלטת הוועדה מיום 26.7.2006 הוא הליך חדש, ולכן לא נפל כל פגם בכך שעניינו של המבקש נדון על ידי השופטת לויט ולא על ידי השופטת דוידוב - מוטולה.

4.2.  משהוחזר עניינו של המבקש על ידי בית הדין לוועדה הרפואית לעררים בפסק דין עם הוראות, על בית הדין לבחון אם הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין. על הוועדה להתייחס אך ורק לנושאים שפורטו בפסק דינו של בית הדין, והיא לא אמורה להתייחס לנושאים אחרים [דב"ע נא/29  - 01 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160]. כפי שקבע בית דין האזורי, הוועדה קיימה את הוראות פסק הדין הקודם, דהיינו בדקה את המבקש והתייחסה באופן מפורט ומנומק לכל הנושאים אליהם נתבקשה להתייחס בפסק הדין הקודם. בהקשר זה יש לציין כי בפסק הדין הקודם לא נקבע כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה בהרכב אחר, ועל כן לא נפל כל פגם בכך שעניינו נדון על ידי אותה וועדה. עוד יש להוסיף, כי דרך המלך היא החזרת עניינו של מבוטח לאותה וועדה, ורק כאשר נראה כי הוועדה "נעולה" על עמדתה הקודמת, מוחזר עניינו של מבוטח לוועדה בהרכב אחר.

4.3.  בהתייחס לטענת המבקש כי הוועדה לא דנה בהתמכרותו לאלכוהול ובמחלת העצבים: ראשית, הוועדה לא הייתה אמורה לדון בנושאים אלה על פי פסק הדין הקודם; שנית, בעניין התמכרות לאלכוהול נקבעה לו דרגת נכות, וטענתו בעניין זה נדחתה כבר בפסק הדין הקודם. 

4.4.  טענות המבקש כי דרגת הנכות שנקבעה לו אינה תואמת את מגבלותיו מתייחסת לקביעות הרפואיות של הוועדה, ובאלה בית הדין אינו מוסמך להתערב.

5.      סוף דבר - כפי שקבע בית הדין האזורי, לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג בתמוז התשס"ז (29 ביוני 2007), בהעדר הצדדים.

לאה גליקסמן, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: