החלטה בתיק ברע 1896/07

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט חננאל שרעבי)  מיום 20.5.2007, בה נדחתה בקשת המבקש לפטור מאגרה.

1.         המבקש, אזרח ותושב רומניה, עבד בארץ כפועל בניין וביום 1.2.1995 נפצע בתאונת עבודה כתוצאה ממנה נפצע קשה. המל"ל הכיר בנכותו של המבקש והעמידה על 98%. המבקש הגיש ביום 14.4.1996 תביעה נגד מעסיקיו והצדדים הגיעו לפשרה לפיה ישולם למבקש סך 57,500 ש"ח (לאחר ניכוי תגמולי מל"ל).

2.         בשנת 2006 נתפס המבקש בידי משטרת ההגירה ונדרש לעזוב את הארץ משנמצא כי אין ברשותו אשרת עבודה כדין. כיום מתגורר המבקש ברומניה ומקבל מהמל"ל גמלת נכות וניידות בסך של כ-750$.

לטענת המבקש, לפני מספר חודשים נתגלה לו כי בא כוחו בתביעה נגד מעסיקיו התרשל, נהג במירמה והפר כלפיו את חובת הנאמנות שלו, ומנע ממנו מלקבל פיצוי גבוה בהרבה. המבקש הגיש נגד בא כוחו דאז תביעה כספית וביקש כי יינתן לו פטור מאגרה, בין היתר, בנימוק כי הוא תושב חוץ וכי רמת החיים והשכר ברומניה נמוכה מזו הנהוגה בישראל.

3.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקש לא עמד בכללים לצורך מתן פטור מתשלום אגרה. כך, המבקש לא הציג בפני בית המשפט תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי, לא צירף דפי חשבונות בנק, לא הראה כי אין בידו להסתייע בקרובים, לא הוכיח כי עשה נסיונות לגייס הכספים באמצעות מוסדות בנקאיים ולא התייחס לעובדת ייצוגו על ידי עורך דין.

בתגובתו לתשובת המדינה לא תיקן המבקש מחדליו, ושב וטען כי אינו יכול לעמוד בסכום האגרה המהווה סכום גבוה מאד במונחים של רומניה, וכי אין בידו ליתן תצהירים נוספים מעבר לתצהיר שהגיש, שכן הדבר כרוך ביציאה מדירתו ובנסיעה ארוכה לבית הקונסול.בית משפט קמא דחה את הבקשה מנימוקי המשיבה וקבע כי אין להבחין לעניין פטור מאגרה בין אזרח/תושב ישראל לבין מי שאינו כזה.

5.          על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני.בבקשה שב המבקש וטען כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, כי הוא אינו עובד ובני משפחתו הגרים עמו (אשתו ובתו) אינן עובדות ותלויות בו לחלוטין. עוד טען המבקש כי עקב נכותו, קשה לו לצאת מדירתו הנמצאת בקומה הרביעית וכי סכום הגמלה של המל"ל אינו מכסה את הוצאות מחייתו והוצאותיו הרפואיות.המבקש חזר על טענותיו לעניין הפערים הכלכליים בין ישראל לרומניה וטען כי סכום האגרה המלא (כ-32,000 ש"ח) נחשב ברומניה סכום אסטרונומי.

6.         דין הבקשה להדחות.

מעיון בתצהיר שהגיש המבקש לבית משפט קמא עולה כי מדובר בתצהיר דל, ומלבד פירוט גמלת המל"ל החודשית והאמירה כי המבקש אינו עובד לפרנסתו, התצהיר אינו מפרט את הפרטים הנדרשים בבקשה לפטור מאגרה. גם לאחר שהוגשה תגובת המדינה לבקשה לפטור מאגרה, בה נטען כי המבקש לא צירף דפי חשבון, לא פנה לקבלת הלוואות ממוסדות בנקאיים או מקרובים ולא ציין מצבם של בני משפחתו, לא פעל המבקש לתיקון המחדלים ולצירוף תצהיר חדש.

אמנם, נכותו של המבקש קשה היא, אך אין בכך כדי לפטור אותו מהגשת תצהירים מלאים ומפורטים ומלהוכיח את הנדרש לצורך קבלת פטור מאגרה. פטור מאגרה ניתן כמוצא אחרון ועל המבקש אותו להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהוכיח לבית המשפט כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו (בשלב זה מדובר במחצית האגרה בסך של כ-16,000 ש"ח) ולצרף מסמכים ואסמכתאות המעידים על נסיונותיו לגיוס הכספים - ע"א 254/07 לפיד נ' סמואל תק-על 2007(1) 2787 (2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו תק-על 2007(1) 1156 (2007).

בכל אלה לא עמד המבקש ובדין נדחתה בקשתו, וזאת, אף מבלי להידרש לסיכויי התביעה. כאמור בהחלטתו של בית משפט קמא, אין להבחין לצורך הפטור מאגרה בין תושב ישראל לבין תושב חוץ. אזכיר כי דווקא לגבי תביעות של תושבי חוץ מחייבים הכללים לעיתים אף הפקדת ערובה וראה לעניין זה ההלכה הנוגעת לתקנה 519 לתקנות סד"א.

7.         לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבה.

מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון שהופקד, במידה והופקד, יוחזר למבקש.

ניתנה היום ט"ז באלול, תשס"ז (30 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: