החלטה בתיק ברע 1895/07

עובדות הרקע

1.         בפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של כב' השופט שטרק מיום 14.5.07 שנתנה בבש"א 2252/07 ו 4197/07 שהוגשו במסגרת תמ"ש 39672/06 - תביעת מזונות אותה הגישה המשיבה כנגד המבקש.

2.         באותה החלטה מנומקת  בת 19 עמודים,פסק ביהמ"ש קמא כי המבקש ישלם למשיבה דמי הסתגלות בסך של 7,500 ש"ח כל חודש למשך שנתיים, החל מיום הגשת התביעה.

3.         על אותה החלטה הגיש המבקש ביום 11.6.07 בקשת רשות ערעור ( בר"ע 1895/07).

דיון

4.א.      הכלל כפי שנקבע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 הינו כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. הלכה פסוקה היא כי צריך טעם מיוחד כדי שבית משפט לערעורים ימנע בעד מי שזכה בדין להנות מפרי הזכיה (ר' לעיין זה: ע"א 10583/05 סגל נ' בנק איגוד לישראל בע"מ תק-על 2005 (4) 3435).

   ב.      הסטייה מהכלל נמדדת תוך בחינת השאלה של סיכויי הערעור, וכן האם יהיה קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל, או האם ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום למבקש נזק שאינו ניתן לתיקון ( ע"א 10583/05, שם).

5.         כבר כאן יש מקום להדגיש כי מדובר בפסק דין שהוראתו חיוב כספי בלבד. במקרה של חיוב כספי הנטיה היא שלא להעתר לעיכוב ביצוע פסק הדין. (בש"א 216/89 אברהמי ובניו חב' לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד פ"ד מ"ג (2) 172 בעמ' 174, ע"א 9296/03 אהרוני נ' יוסף מנשה ואח', פ"ד נ"ח (2) 301 וכל פסקי הדין המאוזכרים שם).

6.         לטענת המבקש בהחלטתו של ביהמ"ש קמא נפלו טעויות יסודיות מובהקות ועל כן לדידו סיכויי ההצלחה בערעור הינם גבוהים. המבקש הרחיב ופירט בבקשה את הטעמים לערעורו המצדיקים לדידו היעתרות לעיכוב הביצוע. הגם שסבור אני כי טענות המערער המסתייגות מפסיקת בימ"ש קמא ראויות להישמע ובעלות טעם הם - איני מוצא מקום להיעתר לבקשתו זו לעיכוב ביצוע.

7.א.      כאמור לעיל, על המבקש מוטל הנטל להוכיח כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם ישלם את החיוב הכספי החודשי שהושת עליו ויתקבל הערעור. דא עקא - המבקש נכשל בעמידה בתנאי מהותי זה. מכל 42 סעיפי הבקשה מצינו רק סעיף אחד בו ניסה המבקש להוכיח את התקיימות התנאי האמור , והוא סעיף 28 לבקשה, שיובא להלן ככתבו וכלשונו:

"שנית, יהיה זה קשה או מן הנמנע להשיב את המצב לקדמותו היה והמבקש יזכה בערעור, וזאת לאור התנהגותה הבזבזנית, כמו גם נטייתה של המשיבה להבריח כספים ורכוש, כמו גם רצונה להגר לארה"ב, כפי שכבר עשתה זאת, העובדה כי יש לה אזרחות אמריקנית, וזאת במידה ולא ינתן עיכוב ביצוע. מטעמים אלו מתבקש עיכוב ביצוע ההחלטה של ביהמ"ש קמא הנכבד."

  ב.       טענות המבקש בסעיף זה נטענו בעלמא ללא כל ביסוס או הוכחה אלמנטרית - לא הובאה כל ראייה כי המשיבה מתכוונת להבריח את מלוא הכספים והרכוש שיש לה בארץ ולהגר עמם לארה"ב או כי קיים חשש כן מבזבזנותה הלכאורית של המשיבה עד כדי אי יכולת הנתבע להפרע את אותם הסכומים החודשיים בס"ך 7,500 לחודש שנפסק כי ישלם לה במשך 24 חודשים, במידה ויזכה בערעור. דווקא מן הבקשה גופא עולה כי אין חשש כי המבקש יוכל להפרע מן החיוב הכספי שהוטל עליו בבימ"ש קמא היה ויתקבל הערעור. ודוק! בסעיפים 4-5 לבקשה מציין המבקש כי המשיבה קיבלה כבר לידיה 400,000$ וכן צפויה היא לקבל 400,000$ נוספים ממכירת בית הצדדים - וכספים אלו עודם מתקבלים. יוזכר כי ס"ך כל התשלומים החודשיים אותם חב המבקש עפ"י פסיקת בימ"ש קמא שעיכובה מתבקש מסתכמים ב-180,000 ש"ח (קרן).

8.         העולה מן המקובץ - המבקש לא הראה מדוע תשלום החיובים הכספיים החודשיים שהושתו עליו יגרום לו נזק שאיננו ניתן לתיקון ולא הניח כל תשתית עובדתית על מנת לתמוך בטיעון זה. משכך, לא מצאתי טעם המצדיק את עיכוב הביצוע.

9.         הבקשה נדחית. המבקש ישלם את הוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בס"ך 2,000 ש"ח נושאים ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ט"ו באב, תשס"ז (30 ביולי 2007) בהעדר הצדדים

                                                                                _______________                                                                                                 

שוחט שאול, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: