החלטה בתיק ברע 1893/07

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בכרמיאל (כב' השופט שמעון שר)  מיום 8.5.2007, בו התקבלה באופן חלקי תביעת המשיבה לביטול הסכם.

1.         ביום 5.1.2006 נחתם בין המבקשת לבין המשיבה - בעלת חנות לדברי תינוקות בטמרה - הסכם, לפיו התחייבה המבקשת להקים עבור המשיבה אתר אינטרנט ולהעבירו לאישור המשיבה בתוך 90 יום, תמורת הסך של 6,990 ש"ח (להלן: " ההסכם"). בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בנוגע לקיום ההסכם ולתוכנו. המשיבה טענה, כי שילמה את מלוא התמורה על פי ההסכם, אך האתר לא היה מוכן במועד המוסכם. לכן, הגישה המשיבה תביעתה  ועתרה לביטול ההסכם, להשבת הסכומים ששילמה ולפיצויים, והעמידה תביעתה על סך כולל של 17,790 ש"ח.

המבקשת טענה כי סיימה לבנות את האתר במועד ואף העלתה לאוויר מודעת פרסום של המשיבה, וכי המשיבה נותרה חייבת לה סך של 1,592 ש"ח. כן נטען כי המשיבה הוזמנה למשרדי המבקשת לשם אישור האתר והדרכה לגביו, כי בעלה של המשיבה אף הגיע לפגישה וקיבל את כתובת האתר, אולם מאז ניתקה המשיבה כל קשר עם המבקשת ואף חסמה את כרטיס האשראי.

לשיטת המבקשת, אין ליתן יד לביטול עבודה שנעשתה להקמת אתר, שניתן בנקל להעתיקו ולשכפלו, מבלי לחייב בתשלום עבור העבודה שהושקעה ונעשתה.

2.         בית משפט קמא שמע ובחן את ראיות הצדדים ואף נכנס בעצמו לאתר האינטרנט שהוקם, לגביו נקבע בפסק הדין כי " האתר עצמו נראה לי כאתר מושלם, אם כי הכתובת אשר מופיעה הינה כתובת המאששת את טענת התובעת כי האתר עצמו נמצא על שרת YBAY ... מחד, אדם מן הישוב, אשר נכנס לאתר אינו רואה כל שוני, בין אתר זה ובין אתרים אחרים, אשר מצויים לרוב, ברשת האינטרנט. ומאידך, אין חולק כי הנתבעת לא סיימה את עבודתה במלואה, על ידי העברת האתר לדומה או לשרת קבוע, אשר יתן את מלוא השירות כלפי התובעת".

בנסיבות אלו, נקבע בפסק הדין, כי ראוי לבטל באופן חלקי את ההסכם, מאחר שבוצעה עבודה על ידי המבקשת ואולם המשיבה מנעה את העברת האתר לשרת קבוע. בית המשפט קבע כי שני הצדדים נהגו שלא בתום לב, הורה על ביטול ההסכם מהטעם שאכיפתו תהא בלתי צודקת בנסיבות העניין, וקבע כי על המבקשת להשיב למשיבה סך של 5,000 ש"ח מתוך הסכום ששולם, וכי המבקשת רשאית להסיר את האתר מהשרת.

3.         על פסק הדין נסבה הבקשה שבפני. המבקשת טענה כי משקבע בית המשפט כי האתר נראה כמושלם, וכי הסיבה לאי העברתו לשרת קבוע נעוצה במשיבה, היה עליו לדחות את התביעה. עוד טענה המבקשת, כי היא רכשה מקום ברשת האינטרנט, כך שהאתר קיים על שרת קבוע ולא שרת זמני, כפי שקבע בית משפט קמא. לשיטת המבקשת, היה על המשיבה לרכוש שם מתחם (Domain), ולכן בינתיים הכתובת היא זמנית וכוללת את שם השרת. הביטול החלקי עליו הורה בית משפט קמא, הוא למעשה ביטול מלא, מאחר שהמשיבה שילמה סך 5,000 ש"ח בלבד ונותרה חייבת למבקשת סך 1,592 ש"ח.

4.         המשיבה טענה בתגובתה, כי המבקשת אחרה את המועד להגשת הבקשה לרשות ערעור. מאחר שמדובר בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, עמדו לרשות המבקשת 15 ימים להגשת הבקשה, והבקשה הוגשה באיחור של עשרה ימים. בנוסף נטען, כי הבקשה כוללת הרחבת חזית אסורה והעלאת טענות שלא נטענו בכתב ההגנה וטענות במישור העובדתי, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן. עוד טענה המשיבה, כי שאלת חובה למבקשת בסך 1,592 ש"ח, כלל לא עלתה ולא נדונה על ידי בית משפט קמא, וכי הסכום שנפסק לזכותה בפסק הדין טרם שולם על ידי המבקשת.

5.         לאחר קבלת תגובת המשיבה ומכוח סמכותי לפי תקנה 407(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, החלטתי לדחות את הבקשה.

ראשית, המבקשת איחרה את המועד להגשת הבקשה לרשות ערעור (פסק הדין נמסר למבקשת לכל המאוחר ביום 15.5.2007 והבקשה הוגשה ביום 11.6.2007), מבלי שנתבקשה הארכת מועד להגשתה ומבלי שנמסר כל טעם מיוחד או הסבר לאיחור. די באלה כדי לדחות את הבקשה.

שנית, חלק מטענות המבקשת נוגעות לממצאים עובדתיים שנקבעו בפסק הדין, אולם כידוע, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים אלא בנסיבות חריגות בהן מתגלה שגיאה בולטת בהחלטה, כאשר ממצאי העובדה אינם מעוגנים כלל בחומר הראיות או שאינם מתיישבים עם מבחני ההגיון והשכל הישר - ראה ע"א 9070/04 עומר חסן נ' חוסין שאכר חסן (ניתן ביום 11.3.2007) והאסמכתאות שם.

6.         איני רואה להתערב בקביעות העובדתיות שבפסק הדין. משסבר בית משפט קמא כי המבקשת הפרה את ההסכם בכך שלא העמידה את האתר לרשות המשיבה תוך 90 יום, הייתה המשיבה זכאית לביטול ההסכם ולהשבה מלאה, כמצוות סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970. בית משפט קמא הורה על השבה חלקית בלבד, ובכך הלך לקראת המבקשת ואיני רואה על מה תלין.

7.         לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. הפקדון שהופקד יוחזר למבקשת.

ניתנה היום כ"ז ב אדר א, תשס"ח (4 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: