החלטה בתיק ברע 1853/07

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה (כב' השופטת נילי פלד) מיום 1.4.2007 בו חויב המבקש, צד ג' בתביעה, בתשלום פיצוי למשיבה-התובעת, בעוד שהתביעה נגד הנתבעת נדחתה.

1.         המשיבה-התובעת הגישה תביעה נגד מחסני ערובה נעמן בע"מ (להלן: " הנתבעת") על סך 12,000 ש"ח. התובעת טענה כי במהלך עיקול רכבה, הגיע מעקל מטעם הנתבעת לקחת את הרכב למחסני הנתבעת. בעת העיקול, נרשם שהרכב במצב תקין למעט פגיעה בפח בכנף ימין ושריטות, והתובעת מסרה למעקל את מפתחות הרכב. לאחר כשלושה שבועות, משבאה התובעת לשחרר את הרכב ממחסני הנתבעת, נתברר כי קיימת נזילת שמן חמורה. התובעת נאלצה לגרור את הרכב למוסך, שם נאמר לה כי נגרם נזק למנוע ועלות התיקון היא 7,500 ש"ח.

לבסוף החליטה התובעת שלא לתקן את מנוע הרכב ונאלצה למכור את הרכב במחיר נמוך עוד יותר.

2.         הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי נגד המבקש. בהודעה נטען כי המבקש הוא שנשלח לעקל את הרכב ולגרור אותו, וככל שנגרם לרכב נזק* כלשהו, על המבקש לפצות את התובעת, ולחילופין, לשפות את הנתבעת בגין כל תשלום שהיא תחויב בו כלפי התובעת.

המבקש הגיש כתב הגנה ובו טען כי רכבה של התובעת אכן עוקל על ידו, אך הוא לא נהג ברכב ולא השתמש בו, אלא העמיס את הרכב על גרר והעבירו ישירות למחסני הנתבעת.

3.         ביום 10.1.2007 התקיים דיון בתביעה. התובעת ונציג הנתבעת העידו, אך המבקש לא התייצב למרות שזומן כדין. בפסק הדין אימץ בית משפט קמא את גרסת התובעת, לפיה המבקש הגיע לקחת את רכבה, ולבקשתו, היא מסרה לו את מפתחות הרכב על מנת לחסוך את דמי הגרירה. המבקש נכנס לרכבה של התובעת עם אדם נוסף ונסע במהירות מהמקום. במחסני הנתבעת אותרה נזילת שמן חריפה מהמנוע של הרכב.

בית משפט קמא ראה במבקש אחראי לנזק שנגרם לרכבה של התובעת, דחה את התביעה נגד הנתבעת וחייב את המבקש לשלם לתובעת סך של 7,500 ש"ח.

4.         המבקש הגיש בקשה לביטול פסק דין, בקשתו נתקבלה ובית המשפט שמע את העדים מטעמו. ביום 1.4.2007 ניתן פסק דין משלים בו נדחתה גרסת המבקש ונקבע שוב, כי יש לראותו כמי שאחראי לנזק שנגרם לרכב. לפיכך, חזר בית משפט קמא וחייב את המבקש לשלם לתובעת סך של 7,500 ש"ח.

5.         על פסק הדין נסבה הבקשה שבפני.

המבקש טען בבקשה, כי משנדחתה התביעה נגד הנתבעת היה על בית המשפט לדחות את ההודעה נגדו וכי בהיעדר תביעה של התובעת נגדו, לא ניתן לחייבו בתשלום לתובעת. כן טען המבקש, כי התובעת לא הוכיחה תביעתה ולא צירפה הוכחות או חוות דעת להוכחת נזקה.

6.         דין הבקשה להדחות.

לאחר שעיינתי בחומר שצורף לבקשה שבפני, שוכנעתי כי לאור הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, בדין חויב המבקש בתביעת התובעת. העובדה שהמבקש היה צד ג' בתביעה ולא צורף פורמלית כנתבע, לא פגעה בזכויותיו המהותיות.

אכן, ברגיל, ההודעה לצד שלישי תלויה בחיוב שולח ההודעה בתביעה העיקרית וייתכן שלמען הסדר הטוב, היה על בית משפט קמא לצרף את המבקש כנתבע מכוח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. למיצער, שגה בית המשפט קמא ב"טכניקה" או

בדרך הניסוח של פסק הדין, בכך שלא חייב את הנתבעת והורה בד בבד, שעל המבקש לשפות את הנתבעת על מלוא החיוב שהושת עליה לפי פסק הדין.

כאמור, לגופו של עניין, אין מקום להתערבות ערכאת הערעור. הדיון התמקד בשאלה מי מהצדדים - הנתבעת או המבקש - אחראי לנזק שנגרם לרכבה של התובעת. המבקש התגונן בטענות שהעלתה נגדו התובעת, ניתן לו יומו בבית המשפט ואף מנוסח ההודעה שנשלחה לו כצד ג' עולה, כי נטען נגדו שהוא זה שאחראי כלפי התובעת.

מכאן, שסיווג המבקש כצד ג' בא לידי ביטוי במישור הפורמלי בלבד. כידוע, על בית משפט שלתביעות קטנות לפעול ביעילות ולהביא להכרעה צודקת ומהירה, וקיימת גמישות בעניינים שבסדרי דין - ראה תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז-1976. בנוסף לכך, מטרתה של ההודעה לצד שלישי היא כי התדיינויות הצדדים  באותה עילה תתבררנה בצוותא חדא על מנת ליעל את ההליכים ולחסוך מזמנם של בית המשפט ובעלי הדין - ר"ע 457/83 Ohio Medical Products Division Of Air Reduction Company inc. נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של  העובדים בארץ ישראל פ"ד לז(4) 309 (1983).

בנסיבות העניין, חיובו של המבקש נעשה כדין, ואין לבטלו מטעמים פורמליים גרידא. למען הסר כל ספק, מכוח סמכותי לפי תקנה 462 לתקנות, אני מורה כי המבקש ייחשב כנתבע בתביעה. לחילופין, אני מורה על תיקון פסק הדין, באופן שייראו את הנתבעת כמי שחוייבה כלפי המשיבה אך כמי שזכאית לשיפוי מלא מהמבקש, והמשיבה רשאית להיכנס בנעלי הנתבעת לצורך ביצוע פסק הדין כנגד המבקש.

7.         לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבה. מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון שהופקד, במידה והופקד, יוחזר למבקש.

ניתנה היום י"ב בתמוז, תשס"ז (28 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.