החלטה בתיק ברע 1824/07

1.         בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

2.         בקשת רשות הערעור מתייחסת לפסק-דין של בימ"ש לתביעות קטנות בקריות (כבוד השופט ע' נווה) מיום 25/2/07 בתיק ת"ק 821/06, לפיו חויבה המבקשת לשלם למשיב פיצוי בגין נזקים שנגרמו לו בסך של 10,674 ש"ח, בשל תדלוק בנזין במקום סולר, ביום 10/1/06,  וזאת בניגוד לבקשה מפורשת של המשיב.

3.         בבקשת רשות הערעור טענה המבקשת כי לאחר שהתקיים דיון ראשון, לא ידעה על המועד הנוסף שנקבע על ידי בית המשפט, וכי ביום 2/4/07 הופתעה לקבל, באמצעות בא כוחה, מכתב דרישה מאת המשיב לתשלום הסכום הפסוק על פי פסק-הדין. לטענתה לא קיבלה זימון לדיון שהתקיים ביום 22/2/07, וכי אישור המסירה שעליו הסתמך בית המשפט לא נחתם על ידי עובד ו/או  נציג שלה, במיוחד כאשר בקשתה להיות מיוצגת על ידי עורך דין, נדחתה. עוד טענה המבקשת, שבהיותה תאגיד, הרי שבהתאם לתקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי יש להמציא לה כתבי בית דין במשרדה או במענה הרשום, ולכן, יש לבטל את פסק-הדין שניתן, מטעם זה בלבד של העדר המצאה כדין. לחלופין, טענה המבקשת כי יש לבטל את פסק הדין לגופו. לגוף המחלוקת, טענה המבקשת כי המוסך שטיפל ברכב התרשל, כך שהטיפול שניתן במוסך מהווה ניתוק הקשר הסיבתי, וזאת גם אם היה קשר סיבתי כלשהו בין הנזקים שיכולים היו להיות לבין התנהגות המבקשת.

4.         עוד בטרם ניתנה החלטה בבקשת רשות הערעור, הגיש המשיב בקשה דחופה לדחיית הבקשה לרשות ערעור (בש"א 8605/07). בבקשה זו ציין המשיב, בין היתר, כי המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק-הדין של בית המשפט לתביעות קטנות ביום 1/5/07. תגובתו של המשיב לאותה בקשה הוגשה ביום 15/5/07 וביום 21/5/07 החליט בית המשפט, לפנים משורת הדין, להורות על ביטול פסק-הדין בכפוף להפקדת ערבות מטעם המערערת בסך 10,000 ש"ח בקופת בית המשפט, ובנוסף הוצאות משפט בסך של 1,000 ש"ח כאשר סכום זה כולל את שכר המומחה מטעם התובע בסך של 400 ש"ח (נספח ה' לבקשה).  לאחר ביצוע התשלום האמור, נקבע התיק לדיון במועד חדש.

5.         מעיון בכלל המסמכים שהוגשו, עולים הממצאים הבאים:

א.         בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 14/5/07. הבקשה לביטול פסק-הדין בבית המשפט לתביעות קטנות הוגשה קודם לכן ב- 1/5/07. למרות האמור, לא מצאתי איזכור על הגשת הבקשה האמורה, בבקשה בפני. כמו כן לא מצא לנכון ב"כ המבקשת ליידע את בית המשפט על מתן ההחלטה בבקשה לביטול פסק-הדין על ידי בית משפט קמא.

לאור נסיבות העניין רואה בית המשפט בחומרה רבה את העובדה שאין בבקשת רשות הערעור איזכור של ההליך הנוסף שנקטה המבקשת בבית משפט לתביעות קטנות. גם אם סברה המבקשת כי עליה לנקוט במקביל בשני ההליכים, וספק רב אם היה מקום לסברה כזו, היה עליה להביא מידע זה בפני ערכאת הערעור.

ב.         לעניין אופן ביצוע ההמצאה להמשך ישיבת ההוכחות:

מעיון במסמכים שצורפו, עולה כי בישיבת בית המשפט שהתקיימה ביום 6/12/06, נדחתה בקשת המבקשת להיות מיוצגת על ידי עורך דין. באותה ישיבה נשמעה עדותו של המשיב, ונציג המבקשת, מר כיוף אעמר, מתחנת הדלק תמרה אמר את הדברים הבאים: " אנחנו מודים באחריותנו כי מילאנו דלק 95 אוקטן במקום סולר לתובע". באותה ישיבה הורה בית המשפט על קביעת מועד נוסף, אשר אליו יוזמנו הצדדים, וכן נציג המוסך המטפל - מוסך שגב, כדי לאפשר למבקשת לטעון לגבי רשלנות קיימת.

מועד נוסף לדיון נקבע ליום 22/2/07. הודעה על כך נשלחה לצדדים בדואר רשום על ידי מזכירות בית המשפט. כן הוזמן נציג מוסך שגב, מר יורם שטינפרס, למתן עדות. ההזמנה למבקשת בוצעה לתחנת הדלק בטמרה, שם תידלק המשיב את רכבו.

ראשית יצוין, כי משלוח ההזמנה לדיון מיום 22/2/07 בוצע לתחנת הדלק בטמרה וזאת בהתאם למען אליו נשלחה ההזמנה לדיון הראשון בתיק, שהתקיים בבית המשפט ביום 6/12/06, אליו הופיע מר כיוף מתחנת הדלק בתמרה, כ נציג המבקשת.

שנית, הגם שמדובר במבקשת, שכתובתה הרשומה היא בישוב עוספיא וכתובת מנהליה היא בישוב דלית אל-כרמל, מדובר בחברה המפעילה תחנות דלק ברחבי המדינה, בינן גם תחנת הדלק בכפר טמרה. המבקשת ציינה על מסמכי בי-דין שהוגשו מטעמה בבית המשפט את כתובת תחנת הדלק בטמרה, לרבות מספר הטלפון באותה תחנת דלק (ראה כתב ההגנה והבקשה להיתר ייצוג ע"י עו"ד המצורפים לבקשה). בנסיבות אלה חלה תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 לעניין המצאת כתבי בי-דין לפיה:

" בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי."

זאת בייחוד לאור העובדה שהמען למשלוח כתבי בי-דין, לפיו נשלחו ההזמנות לדין, לא ניתן רק על-ידי התובע בהליך (המשיב בבקשה), אלא ניתן על-ידי המבקשת עצמה (רע"א 10646/02 יוסף עדן נ' בית זית - אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, תק-על 2003 (3) 716) וכי נציג מטעם המבקשת אף הופיע לדיון מיום 6/12/06, לאחר קבלת ההזמנה לאותו מען.

זאת ועוד, בשום שלב של ההתדיינות לא מסרה המבקשת הודעה לבית המשפט על מען אחר להמצאה, לרבות כתובתה הרשומה.

עוד יצוין כי לא הייתה כל התייחסות בתצהיר המבקשת מדוע המצאה לתחנת הדלק בטמרה שם תודלק הרכב, אינה המצאה כדין, ומדוע לא מצאה המבקשת לנכון לערוך בדיקה בתחנה מי קיבל את הזימון, ומדוע לא הועברה ההזמנה אליה, אם אכן כך היה.

בנסיבות אלה בדין קבע בית משפט קמא כי ההמצאה בוצעה כדין. בהעדר התייחסות כאמור לשאלה זו בתצהיר אין גם מקום להורות אחרת בפסק דין זה.

כך, במועד הדיון שנקבע ליום 22/2/07 ועל אף שבית המשפט המתין משעה 12:10 עד שעה 12:50 לא הייתה הופעה של המבקשת. בית המשפט חזר ושמע את עדות המשיב, ופסק-הדין ניתן לאחר אותו מועד.

6.         לגופו של עניין, משאפשר בית משפט קמא לקיים דיון לגופו לאחר מתן פסק דין, ולבטלו בכפוף להפקדת סכומי החיוב, בדין נהג כך ואף למעלה מן הצורך, ולא היה כל מקום להגיש בקשת רשות ערעור, ובוודאי שאין מקום ליתן רשות ערעור.