החלטה בתיק ברע 1784/07

1.         לתיק בית המשפט נתקבלה בקשה הנושאת חותמת נתקבל 3/7/07, למתן החלטה בבקשת רשות הערעור. יצוין כי התיק הועבר ללשכתי באותו מועד 3/7/07), ולכן, לא ניתן היה ליתן החלטה קודם לאותו מועד.

            מבירור, עולה כי אכן הבקשה הוגשה ביום 22/4/07 הפיקדון הופקד ב- 25/4/07. בשל תקלה שאינה ברורה הועבר התיק לעיוני, כאמור, רק ביום 3/7/07.

2.         לגופו של עניין, בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

3.         בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופט אמיר טובי) מיום 5/3/07 בתיק בש"א 1381/06, במסגרת ת"א 3231/05. באותה החלטה דחה בית משפט השלום את בקשת המבקשים למינוי מומחה רפואי בתחום השיקומי.

4.         מדובר במבקש מספר 1 שהוא קטין יליד 18/1/95 (להלן: המבקש ), אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 25/2/04 בהיותו בן 9, תלמיד בבית ספר. במסגרת בחינת נכותו של המבקש, מונו מומחים רפואיים בתחום הנוירולוגי, פרופ' אבינועם שופר, אשר נתבקש להתייחס בגדר חוות דעתו לצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנפשי. לאחר קבלת חוות הדעת האמורה, ובהסתמך על המלצתו של המומחה בתחום הנוירולוגי, לרבות רישומים נוספים אחרים של המומחה לפסיכיאטריה של הילד בתיקו של המבקש, מונה מומחה בתחום הפסיכיאטרי  על ידי בית המשפט, במסגרת אותה החלטה שהיא נושא הערעור.

            יחד עם זאת, דחה בית המשפט את הבקשה למינוי מומחה בתחום השיקומי, וזאת לאחר שקבע כי טענות המבקש, שבגינן ביקש את מינוי המומחה השיקומי, יכול שיילקחו בחשבון על ידי בית המשפט גם ללא חוות דעת שיקומית.

עוד קבע בית המשפט:

"לא נראה כי לצורך קביעת היקף השמירה וההשגחה לה הזדקק המבקש בעקבות התאונה, ובשים לב למצבו הקודם, יש למנות מומחה שיקומי. חוות דעתו של המומחה בתחום הנוירולוגי עומדת בפני בית המשפט, אליה תתווסף חוות דעת בתחום הנפשי והצדדים יוכלו להתייחס לממצאי המומחים במסגרת סיכומיהם ולהעלות הטענות הרלוונטיות הנוגעות לתחום השיקומי ולצרכיו המיוחדים של המבקש, ככל שאלה קשורים לתאונה, אף ללא חוות דעת שיקומית. לעניין זה אני רואה להדגיש כי מצבו הקודם של המבקש ממילא הצריך טיפול והשגחה צמודים הרבה מעבר לדרוש ברגיל ביחס לילד בריא. לכן נראה כי אין הצדקה של ממש למינוי מומחה נוסף מעבר לאמור לעיל".

5.         בבקשת רשות הערעור עותרים המבקשים ליתן רשות ערעור לצורך מתן צו למינוי מומחה שיקומי או לחלופין לאפשר להפנות שאלה למומחה הפסיכיאטרי שמונה במסגרת שאלות הבהרה, בכל הנוגע לצרכיו השיקומיים של המבקש לרבות הצורך בעזרת צד ג'.

            כאמור, לא מצאתי מקום לבקש תגובה לבקשה, וזאת בעיקר מן הטעם, שהבקשה להציג שאלות הבהרה בקשר למצבו השיקומי של המבקש, יכול שתבוא בפני בית משפט השלום, לאחר שתוגש חוות הדעת הפסיכיאטרית, ובית משפט השלום יוכל לחזור ולהידרש לשאלה.

            לגופם של דברים אעיר עוד, שדווקא קיומו של מצב רפואי נתון קודם לתאונה, יכול שידרוש מינוי מומחה שיקומי, הגם שאין מניעה לברר את הצרכים השיקומיים, על דרך של שאלות הבהרה למומחים הרפואיים שמונו ובדרך זו להשיג את הקביעות הנדרשות ללא צורך במינוי מומחה שיקומי נוסף.

6.         לעניין העקרונות המנחים בבקשה למתן רשות ערעור, יש להפנות לפסק-דין שניתן ברע"א 7682/06 ( אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' חיים אלוש, תק-על 2007(2) 4715 - כבוד המשנה לנשיאה השופט א' ריבלין).

            בפסק-דין זה עמד בית המשפט על אמות המידה הנדרשים לצורך קבלת החלטה בבקשה למתן רשות ערעור, כאשר מדובר בהחלטת ביניים, אשר יכול שתיבחן על ידי ערכאת הערעור בדרך של הכללת ההשגות על אותה החלטה, במסגרת הערעור בזכות על פסק-הדין, לכשיינתן. מצד אחד, מתן הרשות מטיל עומס על ערכאות הערעור, אולי אף עומס רב, מביא לפיצול המשפט להליכי משנה רבים, ולפגיעה בהתקדמות המשפט בערכאה הדיונית, ומצד שני, אי מתן הרשות יכול שתהא לה השפעה מכריעה על זכויות הצדדים, או על אופן ניהולו של הדיון בערכאה הדיונית, כך שיהיה קשה יותר להשיב את המצב לקדמותו, אם יתברר בשלב מאוחר יותר שההחלטה הייתה שגויה.

            איתור נקודת האיזון הנכונה בין אמות המידה הנזכרות לעיל, מותנה בתשובה לשאלת אופייה של החלטת הביניים. יש מקום להיעתר לבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים, כאשר היא בעלת אופי בלתי הדיר או כאשר מדובר על החלטה שהיא בעלת השפעה מכרעת על עצם קיומו של ההליך, על מתכונת הדיון ועל זכויות הצדדים (ראה סעיף 4 פסקה אחרונה בפסק-הדין).

7.         דחיית בקשה למינוי מומחה רפואי - הגם שמדובר במומחה שיקומי - היא בהחלט החלטה, שאם תדחה יכול שתהיה לה השלכות מהותיות, על קביעת גובה הנזק. ואולם, אין מניעה כי הנתונים הנדרשים יינתנו גם ע"י הצדדים או ע"י המומחים הרפואיים האחרים, ובית המשפט יהיה רשאי לחזור ולהידרש לשאלה, כפי שפורט לעיל, לאחר שתינתן חוות הדעת הרפואית הפסיכיאטרית ולאחר שתיבחן הבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחים הרפואיים שמונו.

8.         אשר על כן, ובכפוף למפורט לעיל, הבקשה נדחית.

            בנסיבות העניין, ומאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות נוספות.

            הפיקדון אם הופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לתיק בית משפט קמא, לב"כ המבקשים ועליו להמציא עותק לב"כ המשיבים.