החלטה בתיק ברע 1692/07

1.       בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת ש. גליק מיום 5.3.07 בבש"א 860/07 במסגרת תמ"ש 6974/01.

          ביום 19.3.07 הוריתי למשיבים להגיש את תגובתם לבקשה. משחלף המועד להגשת התגובה, וזו לא הוגשה, ניתנת בזאת החלטתי.

          מכוח סמכותי לפני תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-984, ומשמצאתי כי לא תיפגע זכות מזכויות המשיבים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הבקשה.

          רקע

2.       המבקש והמשיבה 1 (להלן - " המשיבה") הינם אח ואחות והם בעלים במשותף, ככל הנראה עם אחים נוספים, של חלקה 24 בגוש 8778 בבקה אלגרבייה (להלן: " החלקה"). המשיב 2 הינו בעלה של המשיבה.

3.       המבקש והמשיבה הגישו לועדה המקומית לתכנון ובניה עירון (להלן: " הועדה") בקשה לאישור תשריט חלוקה של החלקה למגרשים, תוך הקצאתם לבעלי החלקה (להלן: " התשריט"). התשריט הוגש ללא קבלת הסכמת המשיבה, והוא אושר על ידי הועדה ביום 6.7.03. המשיבה הגישה התנגדות לועדה אשר נדחתה ביום 21.12.03.  

4.       לטענת המבקש, לאחר אישור התשריט על ידי הועדה, הוא החל בעבודות בניה במגרש אשר יוחד לשימושו (מגרש 24/9), אך המשיבה פלשה למגרשו והפריעה לעבודות הבניה. לפיכך, הוגשה על ידו בקשה למתן צו מניעה כנגד המשיבה אשר יורה לה להמנע מלפלוש למגרש 24/9. במקביל, הגיש המבקש כתב תביעה למתן צו מניעה קבוע. בית המשפט קמא דחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני. המבקש הגיש בר"ע על החלטה זו לבית משפט זה (בר"ע 1588/07). כב' השופטת שטמר קיבלה ביום 21/02/07 את הערעור והורתה על מתן צו מניעה זמני.

5.       מאחר והמשיבים לא הגישו כתב הגנה  לתביעה למתן צו מניעה קבוע, הגיש המבקש לבית משפט קמא בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בית משפט קמא דחה את הבקשה וקבע כי טענותיו של המבקש יידונו בקדם המשפט שנקבע ליום 10.5.07.

          בגין החלטה זו הוגשה הבקשה דנן.

6.       לטענת המבקש, חלפו תשעה חודשים מהגשת כתב התביעה והמשיבים לא הגישו כתב הגנה. לפיכך, היה על בית משפט קמא להיעתר לבקשתו.

          המשיבים כאמור לא הגישו כל תגובה לבקשה.

          דיון

7.       בעניינו חל חלק ג'1 לתקנות סד"א, תשמ"ד-1984 (להלן - " התקנות"), העוסק בתובענות בענייני משפחה. בהתאם לסעיף 258ב(ב) לתקנות,  הוראות  התקנות יחולו על תביעות בבית משפט לענייני משפחה ככל שאינן סותרות את חלק ג1' לתקנות. על אף האמור, רשאי בית משפט הדן בענייני משפחה לסטות מהתקנות " לעשיית משפט צדק" (תקנה 258ב(ג)).

8.       ברגיל, הימנעות מהגשת כתב הגנה יגרור מתן פסק דין בהעדר הגנה. ראה תקנה 97 (א) לתקנות. בית המשפט אינו רשאי לדחות בקשת תובע למתן פסק דין, אם כי, לטעמי, לבית המשפט שקול דעת בנוגע לתוכנו של פסק הדין (לקבל התביעה במלואה או בחלקה, או ליתן כל סעד מבוקש אחר על פי שקול דעתו). מכאן, שאין מקום להורות על קיומו של קדם משפט כל עוד הנתבע לא הגיש כתב הגנה ועל בית המשפט, במקרה זה, להעתר לבקשה למתן פסק דין.

          עד כאן סדרי הדין הרגילים.

9.       כאמור לעיל, לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לסטות מסדרי הדין הרגילים לשם עשיית משפט צדק (ראה גם סעיף 8 (א) לחוק בתי משפט לענייני משפחה).

          לטעמי, להליכה בתלם, בהקשר בו עסקינן, יש חשיבות ציבורית מהותית ולפיכך, אין לעשות שימוש תדיר בסמכות מיוחדת זו שניתנה לבית המשפט לענייני משפחה, בבחינת שהיוצא דופן ייהפך לנורמה ויש לשומרה למקרים מיוחדים בהם השמוש בתקנות יביא לתוצאה בלתי צודקת, תוך התחשבות באנטרסים הלגיטימיים של כל צד.

10.     האם המקרה שבפנינו מצדיק סטייה מסדרי הדין?

          בית משפט קמא דחה את בקשת המבקש למתן פסק דין בהעדר הגנה ללא כל נימוקים. לפיכך, לא ניתן לבחון את ההחלטה.